בבקשה תסמנו תרומה חודשית.

חזקת הגיל הרך-רק בישראל

חזקת הגיל הרך למתחילות. תגובה לטורה של עירית לינור - נציגת הנשים החכמות, משכילות, פריביליגיות שרק רוצות לעבוד במקצוע שלהן, מאלפות אריות אסייתים בקירקס.

עירית לינור פתחה את נושא הילדים והמזונות בגירושין בטורה בעיתון,
כל הכבוד לה על העיסוק בנושא המורכב, אך ניכרת בעייה של מידע חסר,
ניגע תחילה בנקודה הראשונה שהציגה.
חזקת הגיל הרך.בגירושין.


אז מהי חזקת הגיל הרך ומה עירית לינור מפספסת?

נתחיל בהסבר קצר.חזקת הגיל הרך היא סעיף  25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שהגיע לישראל עם הגעת האנגלים לפני כ 100 שנים ומאז היא כאן.
למרות שאפילו האנגלים בעצמם ביטלו אותה ב 1989 ! כמו  גם כל שאר מדינות המערב (רשימה מלאה של מדינות בתחתית הדף). כבר לפני כ 20-30  שנים לאחר אינסוף מחקרים שמראים שטובת הילד היא שני הורים, לשמר את הקשר עם שני ההורים. וזה בבחינת כל פרמטר אפשרי, מעבריינות, הצלחה בלימודים וכו וכו.


זהו הסעיף המפורסם, חזקת הגיל הרך: "באין הסכם בין ההורים.. ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם. אם אין סיבות אחרות"

חזקת הגיל הרך הוא סעיף המעודד חוסר וודאות משפטי:
"אצל אמם"? יום יותר מאצל האב? שעה יותר מאצל האב? 

ובשפה פשוטה,

  • אם 1. האמא והאבא לא הגיעו להסכמה בקשר לילדים 
  • אז 2. הילדים יהיו אצל אמם (כמה שהיא רוצה? לא ברור ) 
  • אלא אם  3. יש סיבות אחרות 


במה חזקת הגיל הרך הוחלפה במדינות המערב? 

החזקה הוחלפה בעיקר בעקרון בסיסי של טובת הילד, וחובת שני ההורים על שמירתה. בחלקן החזקה הוחלפה במשמורת משותפת דיפולטיבית. 

משמעויות של שימור חזקת הגיל הרך:

חזקת הגיל הרך מייצרת יתרון משפטי לנשים ותמריץ לאי עריכת הסכם עם האב, כלומר תמריץ משמעותי לכניסה למשפט גירושין מתמשך בתוך מערכת המשפט.

ואז מעבר לתהליכי התשה ארוכים לילדים ולאביהם כדי לשבור אותם ולמנוע חלוקה שווה או קרובה לשווה בזמני השהות עם הילדים.

ואיתה כמובן בוננזת גירושין, או אקזיט גירושין.ומזונות גבוהים.

חזקת הגיל הרך ומניעת משמורת משותפת

סעיף חזקת הגיל הרך לא מציין בברור מה זה אומר אצל אמם? האם זה יום יותר בשבוע אצל אמם? יומיים יותר? כל השבוע אצל האם? 

לא ברור, אך כיום בכל מקרה לרב האב מקבל את הילדים בין יום בשבוע ועוד כל סופ"ש שני ועד כל סופ"ש שני + 2 ימים בשבוע. (כמעט נחשב משמורת משותפת) 
כך שנראה שהעניין המרכזי בשימור החזקה היא מניעת משמורת משותפת.

חזקת הגיל הרך וגובה המזונות ( אקזיט הגירושין המשמעותי למעמד הביניים והנמוך הוא המזונות )

ניכר כי העניין המרכזי של חזקת הגיל הרך היא האפשרות לאישה למנוע משמורת משותפת ואיתה מזונות גבוהים (פי 3 מאירופה)

חזקת הגיל הרך ומעורבות הרווחה בהליכי גירושין. ( האקזיט של ארגוני הנשים והעוסיו"ת)

  • אם 1. האמא והאבא לא הגיעו להסכמה בקשר לילדים 
  • אז 2. הילדים יהיו אצל אמם
  • אלא אם  3. יש סיבות אחרות

 

למדנו שחזקת הגיל הרך אינה ברורה, בהיעדר הסכם בין ההורים לא ידוע כמה זמן הילדים יהיו אצל כל אחד מההורים, וכיוצא מכך, צריך גורם שלישי שיקבע כמה זמן הילדים ישהו אצל כל אחד מההורים. 

הגורם השלישי הוא הרווחה. שמופעלת בתיק ע"י בית המשפט. 

עובדות סוציאליות מייצרות תסקיר רווחה ו"ממליצות" ( קובעות בפועל)  כמה זמן הילד ישהה אצל כל אחד מההורים. 

 תהליך "ההמלצה" כולל שיחות עם ההורים, הגננות מורות וכו והוא תהליך ידוע לשימצה שחוזר על עצמו בין לרב לפחות פעמיים או 3 ואצל בין 2 עד 6-7 עובדות סוציאליות .

התהליך מתמרץ את האמא לנכר את הילד מהאבא, ומפעיל לחץ נפשי רב על הילדים שבפועל נחקרים, וגם על שני ההורים.  

התהליך הזה הוא תהליך רפיטטיבי והעובדות הסוציאליות נוטות להכניס "גורמי מקצוע" שרובם המוחלט פרטיים נוספים לתהליך 

  • עוסי"ת מטפלת טיפול רגשי לילדים – 300 ש"ח לשעה * 4 פגישות בחודש * כשנה 
  • עוסי"ת תיאום בין ההורים – 200-400 ש"ח לשעה * חצי שנה +-  
  • פסיכולוגית ילדים -400-500 ש"ח לשעה, אלפי שקלים לאבחון.  
  • תהליך מתקדם של תסקיר מסוגלות הורים – 30,000 ש"ח לאבחון והמלצה על גורמי מקצוע נוספים כמובן
  • הדרכות הורים -300 ש"ח לשעה.  
  • מומחיות ניכור הורי – 400 ש"ח לשעה *4 כפול 12 חודשים ומעלה. 

כך שניכר שלגורמי הרווחה העוסיו"ת וארגוני הנשים המייצגות אותן יש אינטרס משמעותי במניעת הסכם בין ההורים, וגם ביצירת אינסוף בעיות. 
וגם רואים בברור שהתהליך מייצר תופעות מחרידות לילדים ולהורים. 

– ילדים מנוכרים מאחד ההורים, בעיקר מאבות אך לא רק.
– ילדים עם פוסט טראומה
– הורים בפוסט טראומה והתאבדויות אבות 
– ילדים עם פסיכוזות
– ילדים עם בעיות רגשיות כתוצאה מניתוק מאבא או אמא ( ומעבר לפגישות כמו בכלא, תחת פיקוח ב"מרכזי קשר" של הרווחה)
– ילדים עם פסיכוזות והעברה מסיבית של ילדים למוסדות הרווחה. ( והתאבדויות נערים ונערות שגדלו במוסדות אלו)
– כ 5000 ילדים במרכזי קשר בשנה כתוצאה מגירושין.

כ40-50% מהילדים בטיפול נפשי במכוני בריאות הנפש (של משרד הבריאות) מגיעים לשם על רקע הליכי גירושין, 

אלפי ילדים במוסדות הרווחה עם פסיכוזות שהועברו לשם על רקע גירושי הורים, כ40-50% מהילדים במוסדות הרווחה על רקע גירושין בעצימות גבוהה.

גירושין בעימות גבוהה = גירושים במעורבות הרווחה = עומס מסיבי ברמת הקרסת המערכת, על מערכות בריאות הנפש והרווחה ועל ההורים והילדים.  

חזקת הגיל הרך ומעורבות בתי המשפט בתהליך הגירושין: (הבוננזה של מערכת המשפט והעורכי דין) 

כאשר בית המשפט מנהל הליכי גירושין ומעביר בקשה לרווחה לייצר תסקיר רווחה, האו פותח פתח לניהול הליך גירושין ארוך מאוד,
במקום החלטה מהירה בעניין ושליחת שני ההורים וילדיהם להמשיך את חייהם החדשים בנפרד, מתחיל תהליך משפטי +תהליך של הרווחה שהוא אינסופי .

תסקיר רווחה ראשון, תסקיר שני, תסקיר שלישי, תסקיר מסוגלות הורית, וועדת תסקירים וכו וכו..והמשך ההליכים פוטנציאלית עד שהילדים בני 18.

וכניסה מסיבית של בית המשפט (ולא רק הרווחה) לניהול החיים מול הגרושה והילדים. 

כך שהליכי משפט בגירושין נמשכים שנים, וכמובן נוצרים תמריצים רבים לפתיחת עוד הליכי משפט צדדים, בקשות חוזרות לצווי הגנה,
תלונות הדדיות במשטרה, תלונות הדדיות ברווחה, טיפולי נפשיים לגברים שלא לצורך, מעורבות של עו"ס נוער…וכו וכו..
ככלי התשה של מערכת המשפט. 

חזקת הגיל הרך ותהליך פירוק המשפחה: 



חזקת הגיל הרך היא הבטחה כי נשים יקבלו את הילדים בגירושין והיא חלק ממערכת התמריצים לגירושין, ולפירוק המשפחה. 
יחד עם קביעת מזונות גבוהים (הערכות של פי 3 מזונות מאירופה) 

יחד עם החלטות בית משפט הזויות בקשר לרכוש,
המצאות כמו קביעת מזונות לפי פוטנציאל הכנסה של גברים,
המצאות כמו שווי קריירה (אבל רק של הבעל ולא של האישה)
ווכו

חזקת הגיל הרך ויכולת אבות לגדל ילדים: 

כותב הכתבה הוא אב לילדים ובעל משמורת משותפת מגילאים קטנים מאוד של הילדים,
לא רואה מקום לעמוד על יכולתם של גברים לגדל ילדים לפחות כמו נשים, כי לתפיסתו אנחנו טובים יותר גם בזה.
אך העבודה צריכה להתחלק וגברים לא יכולים לעשות הכל. ואנחנו טובים יותר גם בלעשות כסף ובנכונות לעבוד קשה יותר.

מבקש שלא תטענו לשינאת נשים על האמירה הזו, כמו שלא טענתן על שינאת גברים באמירה שנשים טובות יותר בגידול ילדים 🙂 


יובהר כי נשות הרווחה, הוכיחו מעבר לכל ספק, כי הן אינן מסוגלות לשאת באחריות. ומנסיונו הרב של הכותב צמצום יכולתן לעשות נזק והוצאת מתהליך הגירושין חשוב לחברה ולבריאות הנפשית של דורות של ילדים, מאשר היתפסות לסעיף "חזקת הגיל הרך, שהוא טיעון "האמא טובה יותר" המשתקף
בפועל במימוש עוד יום עם הילדים בשבוע יחסית לאב, בסופו של דבר. 

יצויין כי אותה מערכת משפטת ורווחה מונעת לרב את שינוי זמני השהות עם הילדים לאחר שאלו עברו את גיל 6.
בטיעון הקבוע, הילדים כבר התרגלו…וכי חזקת הגיל הרך משמשת בעיקר לקבע עובדות בשטח בגילאים צעירים. מה שגם משמר מזונות גבוהים עד גיל 18..

כמו כן נציין כי לפי ההלכה היהודית ילדים בנים שאינם קטני קטנים, הולכים אל האב..ולא אל האם כדיפולט. 

חזקת הגיל הרך במדינות המערב

בית המשפט העליון במקסיקו ביטל את הסעיף בחוק דיני המשפחה, המעניק אוטומטית משמורת על ילדים צעירים לאמהות בתיקי גירושין (הקרוי בישראל חזקת הגיל הרך), בית המשפט העליון במקסיקו קבע (ביום חמישי 22/11/2019 ) כי הסעיף המסדיר את משמורת הילדים מתחת לגיל 12 אינו חוקתי בגין אפלייה מגדרית

הפסיקה התבססה על עקרון השוויון ועל טובת הקטינים, זאת ועוד נאמר בהחלטה שהסעיף בחוק פוגע ביכולתם של השופטים להפעיל את שיקול דעתם לטובת הקטינים ואת הנסיבות האינדיבידואליות לכל מקרה.

רקע: חזקת הגיל הרך (במקור – Tender Years Doctrin), חזקה שירשנו מהבריטים, שם שלטה משך 100 שנים (1870-1970), חזקה שלמעשה מבוססת על החלפת הזכות הקניינית המוחלטת של האב בילדיו (כפי שהיה למעשה במרבית העולם) קודם לכן, בעיקרון שהפך בישראל ל'עיקרון על של טובת הילד' (במקור הבריטי –' best interests of the child').החזקה הניחה הנחה מוטעית שטובת הילד אצל אימו בגילאים הצעירים.

המצב המשפטי בישראל: ישראל המדינה היחידה בעולם המערבי בה החזקה עדיין שרירה וקיימת ומהווה חלק מן החוק המפלה בס' 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות:

קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים, לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.

החזקה במדינות הנאורות: במדינות העולם, חזקת הגיל הרך בוטלה. הסיבות לכך רבות, ובין היתר ניתן למנות את: אמנת האו"ם לזכויות הילד 1989 ,אמנת האו"ם בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, 1966 ,סעיף 8 באמנה האירופית להגנת זכויות אדם וחירויות יסוד.

האמנות הבינלאומיות ברורות, לכל ילד זכות לקשר משמעותי עם שני הוריו, גבר ואישה שווים זה לזה גם במישור של דיני משפחה.

אוסטרליה: בשנת 2006 נקבע בחוק ,חזקה של אחריות הורית משותפת. נקבע כי עקרון טובת הילד הוא השיקול העליון בהחלטות הנוגעות לגביו.

ארצות הברית: בכל 50 המדינות בארה"ב, קיים חוק המסדיר את קביעת המשמורת על ילדים על-ידי בית-המשפט בעת גירושים או פירוד. מאז שנות ה-70 בוטלה חזקת הגיל הרך ברוב המדינות ברחבי ארה"ב, המדינה האחרונה בארה"ב שבה הייתה נהוגה חזקת הגיל הרך הייתה מערב וירג'יניה ואף שם בוטלה בשנת 1979 .

בריטניה: אין חזקה בבריטניה, אין העדפה של אימהות על פני אבות. החוק הבריטי משנת 1989 קובע שטובת הילד הוא העיקרון המנחה את בית המשפט.

דנמרק: בדנמרק אין חזקה המעדיפה את משמורת האם. בשנת 2007 נקבע בחוק המתעדף משמורת המשותפת כברירת מחדל.

ניו זילנד: בחודש יולי 2005 נכנס לתוקפו חוק אשר הגדיר מחדש את נושאי האפוטרופסות והמשמורת ההורית. החוק שם דגש על זכויות הילד, מציב את טובת הילד במרכז ומתמקד באחריות ההורית כלפי הילדים במקום בזכויות ההורים על הילדים.

ספרד: בשנת 1990 בוטלה חזקת הגיל הרך. מאז שנת 2000 יש בספרד מגמה של הענקת משמורת משותפת.

קנדה: בחוק אין חזקה המעדיפה את האם, והוא אף חותר למעורבות מקסימלית של שני ההורים בגידול הילד.

סין: בחוק דיני המשפחה והמשמורת משנת 2001 נקבע שוויוניים לחלוטין.

בלגיה: לא קיימת חזקת הגיל הרך.

גרמניה: לא קיימת חזקת הגיל הרך.

הולנד: לא קיימת חזקת הגיל הרך.

צרפת: לא קיימת חזקת הגיל הרך.

שבדיה: לא קיימת חזקת הגיל הרך.

נימוקים לביטול החזקה:

בנוסף לאמנות הבינלאומיות, החזקה בוטלה בכל מדינות המערב משתי סיבות מרכזיות:הראשונה פגיעה חוקית בעיקרון השוויון (ארה"ב אנגליה – 1970) והזכות להורות כולל באמנת זכויות הילד שישראל חתמה ואשררה (1989-1991) שם נאסרת בס' 2 לאמנה הפליית הורה על רקע מגדרי.

פגיעה חוקתית בעיקרון השוויון ואיסור האפלייה על רקע מגדרי, דוגמת התיקונים ה – 19 וה – 14 לחוקה האמריקאית. זאת בהתאם לפסקי הדין שניתנו בראשית שנות ה – 70 במדינות השונות בארה"ב. באשר עד ראשית אמצע שנות ה – 80, ברוב שלא לאמר, כל מדינות ארה"ב בוטלה החזקה.

וכך גם באנגליה שם הובילו מחאות חלקן אלימות של ארגוני גברים, את ביטול החזקה, תוך השפעה על פסיקות בתי המשפט האנגליים.

השניה והחשובה ביותר: 'עיקרון טובת הילדים' – הוכרע באופן חד משמעי על ידי כל חוקרי הילדים המובילים בעולם להתפתחות הילד :למעשה בכל העולם המערבי, גם במדינות שלא ניתן לטעון כי הושפעו מהמשפט המקובל , השתלט ורבים יטענו כי בצדק רב, 'עיקרון טובת הילדים – best interests of the child' (להלן: "העיקרון" ).

שפע מחקרים בזמן קיום החזקה הוכיחו, כי החזקה פוגעת בהתפתחות ילדים באינספור צורות: מאבדנות ועד ועד נשירה ממסגרות חינוכיות, עבריינות וכדומה.

ב – 2014 כל העולם המדעי של תחום התפתחות הילד התיישר סביב מאמר הקונצנזוס של ד"ר וורשק המסכם עמדתם שלך 111 חוקרים מובילים בעולם בתחום התפתחות הילד שקובעים כי החזקה פוגעת בילדים. המאמר אומץ כמובן גם על ידי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.

למעשה גם ועדות שניט ושיפמן (שקדמו למאמר), מסתמכות על הפגיעה בילדים עקב החזקה ומציינות השימוש שנעשה בחזקה לצורך המזונות.

עם פרסום המאמר (הקונצנזוס) שלמעשה גם הביע ביקורת על מי שנחשבה אחרונת המצדדות בחזקה ושימשה אסמכתא לאפלייה בישראל בידי הרווחה וארגוני הנשים – החוקרת ג'ניפר מקינטוש (אשר התנצלה וחזרה בה).

נטשו ארגוני הנשים את 'עיקרון טובת הילד לעיקרון' למען 'עיקרון טובת האשה' על מנת שנשים תוכלנה להמשיך ולקבל מזונות ילדים ולהתקיים מהם למרות הפגיעה בילדים.

הדרישה הבלתי מתפשרת של תנועת אבות למען צדק:

ברור לכל בר דעת שחזקת הגיל הרך נשללה באופן חד-משמעי וגורף על-ידי מומחים בינלאומיים, במסמך הקונצנזוס של 111 המומחים מועלית אף הסכמה כי תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין, מגיל ינקות.

מדינות העולם הפנימו ויישמו, הלכה למעשה, את האחריות ההורית המשותפת באמצעות ביטול חזקת הגיל הרך, תוך מתן מענה ראוי לטובת הילד כערך עליון, מאידך מערכת הרווחה ומערכת המשפט בישראל, אינם שמים את טובת הילד כערך עליון.

לאור מחקרים מדעיים מוכחים בעולם, אמנות האו"ם – חזקת הגיל הרך הינה חזקה שאין לה כל תוקף חוקי מוסרי וערכי.

חזקה זו מבטלת את זכות האבות, המדינה אינה עושה מספיק לביטולה, מונעת מהם את הזכות הטבעית להורות, גורמת להם לנזקים נפשיים וכלכליים, ומונעת מהם את הקשר עם ילדיהם האהובים.

הדרישה היא ברורה ובלתי מתפשרת – ביטול ומחיקה לאלתר של סעיף 25 בחוק האפוטרופוס הקרוי חזקת הגיל הרך.

 

הרשמו לרשימת התפוצה

אהבתם? שתפו
Facebook
Twitter
Email
Telegram
WhatsApp

אולי תאהבו גם את

Rabbinical Lawyer

If you are Jewish and want to get divorced, it may be advisable to choose a rabbinical lawyer to represent you in the rabbinical court.

המשיכו לקרוא »

ארבלאו צייד הטונות?חדשות 15 והסיפור המוזר מאחורי ההאשטאג #ישלהפות

ו #חדשות המיינסטריים נועדו לטיפשים "חדשות 15", ערוץ החדשות האמין ביותר ברשת מספק מידע אמין לעכברי טוויטר ולפמיניסטיות עם כרס ושפם. ומובלת בבלעדיות ע"י משתמש הטוויטר

המשיכו לקרוא »

שינאת גברים מתפרצת. יו"ר ארגון העוסי"ות: "שמחה רוטמן גבר אלים" "ברור שגם בבית" – האם הגיע הזמן להוציא עוסי"ות מהליכי שיפוט גברים בגירושין?

הזדעזענו שוב לשמוע על עוד עובדת סוציאלית המשתלחת בחוסר שליטה בגבר שאינו יכול להגיב? והפעם בלא פחות מח"כ שימחה רוטמן. יו"ר ארגון העובדות סוציאלית ענבל

המשיכו לקרוא »