הדיפ סטייט הפמיניסטי בליכוד

כולם יודעים שהשמאל בישראל פרוגרסיבי ופמיניסטי, מיזנדרי עד כדי שנאת גברים קשה. זה גלוי, זה מוצהר, ואין על זה ויכוח. מה שפחות מוכר הוא האגף שעושה בדיוק את אותו דבר מתוך הימין, ובעיקר מתוך הליכוד.

האגף הזה לא עותר לבג״ץ, לא מפגין ולא נואם בכיכר. הוא מנסח תזכירים, מגיש תיקוני חוק, ממנה בעלי תפקידים ומנהל ועדות, מתוך המפלגה, בשם המצביעים שלה, בלי שאף אחד מהם נשאל. בעמוד הזה מי יושב שם, מה כל אחד חוקק או ניסח, ומה אמר על זה בכתב. בלי הערכות ובלי רכילות, מסמכים רשמיים, פרוטוקולים ותזכירי חוק, הכל מקושר בתחתית העמוד.

שר החוץ גדעון סער

סער מכהן היום כשר החוץ. את הפרק שמעניין אותנו הוא עשה כשר המשפטים, ושני מעשים מרכיבים אותו.

הוא הביא את היועמ״שית

כשר המשפטים סער מגיש את רשימת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וגלי בהרב-מיארה היא המועמדת המועדפת עליו. המינוי אושר בפברואר 2022.

בהרב-מיארה היא לא פקידה ניטרלית. הפרקליטות שכפופה לה מחליטה מה קורה בתלונות שווא, ההנחיות שלה מנחות את מי שמייצג את המדינה בבתי המשפט למשפחה, והיא עצמה משיבה בבג״ץ 6273/26, עתירת ארגוני הגברים נגד מאסר חייבי מזונות. מי שממנה את ראש הפירמידה הזו קובע מה יקרה בה במשך שנים.

הוא ניסח את חוק המזונות

ב-2 ביוני 2022 שר המשפטים סער מפרסם את תזכיר ״חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם, התשפ״ב-2022״, ומנכ״ל משרדו ממנה את פרופ׳ שחר ליפשיץ מבר אילן כיועץ מלווה לניסוח.

החוק שבתוקף היום, חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) משנת 1959, מחייב כל עוד הילד קטין, עד 18. את התקופה שאחרי כן הוסיפה הפסיקה, ופסיקה אפשר לשנות בפסק דין אחד. התזכיר מבקש לקבע את 21 בחוק עצמו, שלוש שנות חיוב נוספות לכל אב במדינה, מועברות ממקום שאפשר לשנות אל תוך ספר החוקים.

באותו תזכיר יש סעיף שני, פחות מדובר ולא פחות חמור. חישוב גובה המזונות ייעשה על בסיס ההכנסות מכלל המקורות ולא רק משכר עבודה:

• הכנסה מכל המקורות, ולא רק מעבודה
• כולל הכנסה פוטנציאלית, כלומר כסף שלא נכנס בפועל
• עבודות פרטיות גם כשאינן מדווחות
• סיוע מהמשפחה המורחבת

מי שישב מול תסקיר יודע לאן זה הולך. ״הכנסה פוטנציאלית״ היא הדלת שדרכה נכנס חיוב על כסף שאדם לא הרוויח, ״סיוע מהמשפחה המורחבת״ הופך את ההורים של האב לכיס משני.

התזכיר לא התקדם לחקיקה. הוא גם לא בוטל. הוא מונח שם מוכן, ומי שינסח את חוק המזונות הבא יתחיל ממנו.

ח״כ אתי חוה עטייה

עטייה מנהלת את מטהו של השר חיים כץ מאז 2015, ומשם המשיכה לכנסת מטעם הליכוד. השם שלה כמעט לא מופיע בשיח על מגדר, וזה בדיוק העניין.

באוגוסט 2020 מאושר תיקון שיזמה לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד. התיקון מחייב מעסיקים גדולים לפרסם מדי שנה דוח על פערי השכר המגדריים בארגון. לא המלצה, לא הצהרה, חובת דיווח בספר החוקים.

הנימוק שלה, בלשונה: אחד הגורמים לפערי השכר הוא נורמות תעסוקתיות שמעניקות אמון ויציבות לעבודת הגברים על פני הנשים.

זו לא אמירה שנפלטה בראיון. זו התפיסה שעליה נשען חוק שעבר, בניסוח של ח״כית מהליכוד, מלשכתו של שר מהליכוד. אותה תיאוריה בדיוק שמנסחים במרכזי המגדר באוניברסיטאות, רק שהפעם היא הגיעה לספר החוקים דרך הימין.

ח״כ קטי שטרית

על שטרית יש באתר כתבה שלמה, אז כאן רק הקצה.

שטרית מכהנת כיו״ר הוועדה לזכויות הילד, ובראשותה התקיימו שתי ישיבות בנושא ניכור הורי. מדדנו את חלוקת זמן הדיבור בפרוטוקולים הרשמיים. בדיון על תופעה שרוב נפגעיה אבות, ארגוני האבות קיבלו עשרה אחוזים מזמן הדיבור בישיבה הראשונה ושמונה אחוזים בשנייה. שני נציגי אבות בכירים הוזמנו לישיבה הראשונה, הגיעו, ולא נרשמו כלל כמדברים.

בהצעת החוק שהיא מקדמת, פ/6440/25, המילה ״חייב״ מופיעה אפס פעמים והמילה ״רשאי״ מופיעה אחת עשרה. כל סעד ממשי נתון לשיקול דעת השופט, מרכזי הקשר מופיעים כפתרון, והעלויות מגולגלות על ההורים.

הניתוח המלא, כולל הנתונים והעדויות מבפנים

שר המשפטים יריב לוין

לוין הוא השר שאחראי על ההוצאה לפועל, והוא המשיב בבג״ץ 6273/26. העתירה של ארגוני הגברים נגד מאסר חייבי מזונות מוגשת נגדו, בשמו, בתפקידו. כ-4,000 צווי מאסר בשנה יוצאים מהמערכת שבאחריותו.

ובפברואר 2025 עלתה לוועדת השרים לחקיקה, שבראשה הוא יושב, הצעת חוק של המשרד לשירותי דת שנועדה לעקוף פסק דין של בג״ץ ולהחזיר לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון במזונות ילדים. שבוע קודם לכן קבע בג״ץ שבתי הדין רשאים לדון רק בהחזר הוצאות בפועל.

וכאן צריך להבין מה ההבדל בין שתי הערכאות, כי הוא כל הסיפור. בתי הדין הרבניים דבקים בגישה שמחייבת רק גברים במזונות. בתי המשפט למשפחה מתייחסים להכנסות שני הצדדים ומחייבים גם נשים. כלומר הצעת החוק שעלתה לוועדה שבראשות לוין מעבירה את המזונות לערכאה היחידה שבה האם לא משלמת לעולם.

המשמעות המעשית: אב שנפתח נגדו תיק גירושין בבית הדין הרבני לא יוכל עוד להגיש תביעת מזונות נפרדת לבית המשפט למשפחה.

ח״כ טלי גוטליב אמרה על לוין את מה שאיש בימין לא אומר עליו:

וזה החלק שלא מגיע לעיתונות. במשא ומתן הקואליציוני לוין עמד כחומה בצורה מול סמוטריץ׳ בכל ניסיון לשנות חקיקה בנושא מזונות ובנושא חזקת הגיל הרך. ובמהלך הקדנציה הוא חסם כל ניסיון חקיקה של ח״כ גוטליב. לזה אין קישור בתחתית העמוד, כי זה לא מתפרסם. זה מידע שהגיע אליי ואני עומד מאחוריו.

ולמקרה אחד יש שם. ההצעה מבקשת לתקן את סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הסעיף שקובע ״ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת״, ולהחליף אותו בהורות משותפת. ח״כ גוטליב מודיעה עליה ב-4 במרץ 2023, שלושה חודשים אחרי שנחתם סעיף 98 להסכם הקואליציוני:

ומייקל לוי, יו״ר מייסד עמותת אבות למען צדק, מסר בפומבי מה קרה לה:

וזו לא ועדה כלשהי שדחתה הצעה, זו הוועדה שהשר לוין עומד בראשה. כל הצעת חוק פרטית עוברת דרכה בדרך למליאה, וההחלטה שם היא השער שסוגר את הדרך.

וסעיף 98 להסכם הקואליציוני, שבו התחייבה הממשלה לחוקק הסדר מקיף למזונות ילדים, נחתם שלושה חודשים לפני שההצעה הוגשה. מה שנעשה איתו, עם עשרה פריטי תיעוד.

מבחן הקורונה, השר אמיר אוחנה

ב-22 במרץ 2020 חותם שר המשפטים אמיר אוחנה על שתי הודעות שמתפרסמות באותו עמוד בילקוט הפרסומים. האחת מחילה את תקנות החירום על בתי משפט השלום, המחוזיים והעליון. השנייה מחילה אותן על לשכות ההוצאה לפועל. באותו עמוד מוקפאים גם בתי הדין לעבודה, השרעיים, הדרוזיים ובתי הדין לעררים. המדינה עוצרת את כל ערכאות השיפוט שלה בבת אחת.

התקנות שהופעלו הן משנת 1991, וסעיף 3(א) קובע שבתקופת ההודעה יתקיימו דיונים רק בעניינים המנויים בה. ברשימה של ההוצאה לפועל שבעה פריטים, וחמישה מהם בקשות של החייב:

ומה שהשר אוחנה עצמו כותב באותם ימים בעמוד הפייסבוק שלו, אחרי רשימה של מה שמוקפא, הוא זה:

המדינה עוצרת פינויים, צווי הבאה, מאסרים והגבלות על חייבים, והחריג היחיד שהשר אוחנה נוקב בו בשמו הוא תיקי מזונות.

הוצאת פקודת מאסר לא נמצאת שם. באותו חודש אפשר היה לקיים דיון שמוציא אב מהכלא, ולא דיון שמכניס אותו אליו.

מה שהמשיך לפעול הוא מה שכבר הוצא. התקנה מקפיאה דיונים, ופקודת מאסר שנחתמה לפני 23 במרץ נשארה בתוקף. ביצוע שלה בידי המשטרה לא מצריך שאיש יתכנס. ככה מערכת מוקפאת ממשיכה להכניס אבות לכלא.

וזה מה שקרה בשטח. ב-13 באוגוסט 2026 העלה מוש אסייג את התקופה הזו לרשת, וכתב שכל הדיונים במערכת המשפט נעצרו מלבד המשך האכיפה נגד גברים גרושים בהוצאה לפועל, ושבתי הסוהר האזרחיים היו מלאים עד אפס מקום. אסייג עצמו היה במעצר באותה תקופה בעקבות דיון.

והתיאור המלא שלו, כלשונו:

שני הכיוונים נפגשים באותה נקודה. התקנה מקפיאה את הדיונים ומשאירה את פקודות המאסר הקיימות בתוקף, והאנשים שהיו שם מספרים שהאגפים האזרחיים התמלאו.

ומעל הכול עומדת עובדה שקדמה לקורונה. מאסר חייבים בגין חובות אזרחיים ומסחריים בוטל בישראל בתיקונים 29 ו-43 משנת 2014, וחוב מזונות הושאר כחריג היחיד. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי משנת 2018 מחריג בסעיף 175(א)(3) גם את חוב המזונות מההפטר. אב שחייב מזונות הוא האזרח היחיד בישראל שאפשר לכלוא אותו על חוב. הקורונה לא יצרה את זה, היא רק הראתה מה שורד כשהכול נעצר.

מה משותף להם

אף אחד מהם לא הכריז מעולם שהוא פמיניסט, ואף אחד מהם לא נבחר על בסיס עמדה מגדרית. כולם הגיעו מהימין, על קולות של מצביעי הימין.

בכל אחד מהמקרים המעשה נעשה במקום שבו אף אחד לא מסתכל. תזכיר חוק שפורסם בקיץ, סעיף בחוק שכר, ועדה שדנה בנושא שרוב הציבור לא יודע שקיים. מי שרוצה לשנות את חיי האבות בישראל לא צריך נאום, הוא צריך נוסח, ואת הנוסח כותבים בחדרים האלה.

הפרקליטות והרווחה נמצאות בחוץ, קל להיאבק בהן. הרבה יותר קשה להודות שהאגף הזה יושב בפנים, ושהצבעת לו.

מי עוד ברשימה

שלושה זו התחלה ולא סוף. אם אתם מכירים עוד חברי כנסת, שרים או בעלי תפקידים מהליכוד עם רקורד מתועד בכיוון הזה, חקיקה, תזכיר, פרוטוקול או אמירה בכתב, שלחו לי. אני מוסיף רק מה שיש לו מקור שאפשר לפתוח ולקרוא. הכתבה הזו תתעדכן.

שליחת שם ומקור

מקורות

1. סער והיועמ״שית. בהרב-מיארה נבחרה מרשימת המועמדים שהגיש שר המשפטים גדעון סער, והייתה המועמדת המועדפת עליו. המינוי אושר בפברואר 2022. כלכליסט
2. תזכיר חוק המזונות. ״חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם, התשפ״ב-2022״, פורסם 2 ביוני 2022, פרופ׳ שחר ליפשיץ כיועץ מלווה מטעם מנכ״ל משרד המשפטים. מעריב · המסמך הרשמי
3. סעיף גיל 21. ״ההסדרים הכלכליים ימשכו עד הגיעם של הילדים לגיל 21״, סקירת עו״ד מיה שפילמן, 23 באוקטובר 2022. merkaz-gishur.org.il
4. בסיס חישוב ההכנסות בתזכיר. חישוב לפי כלל מקורות ההכנסה ולא רק שכר עבודה, כולל הכנסה פוטנציאלית מנכסים, עבודות פרטיות שאינן מדווחות וסיוע מהמשפחה המורחבת. merkaz-gishur.org.il · ice
5. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי״ט-1959, הבסיס החוקי שהתזכיר מבקש להחליף. נבו
6. ח״כ אתי חוה עטייה. ניהלה את מטה השר חיים כץ מ-2015, וח״כ מטעם הליכוד. ויקיפדיה · ערוץ הכנסת
7. תיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד ביוזמת ח״כ עטייה, חובת דיווח שנתי על פערי שכר מגדריים אצל מעסיקים גדולים, אושר באוגוסט 2020, ובו גם הנימוק שלה על ״נורמות תעסוקתיות״. דבר · ערוץ 14
8. ח״כ קטי שטרית, הוועדה לזכויות הילד והצעת חוק פ/6440/25. מדידת חלוקת זמן הדיבור בשתי ישיבות הניכור ההורי מהפרוטוקולים הרשמיים, ספירת ״חייב״ מול ״רשאי״ בנוסח ההצעה, ועדויות מבפנים. הניתוח המלא באתר
9. הצעת החוק להחזרת סמכות המזונות לבתי הדין הרבניים. עלתה לוועדת השרים לחקיקה בפברואר 2025, שבוע אחרי פסק דין של בג״ץ שצמצם את סמכות בתי הדין. באותה כתבה גם ההבדל בין הערכאות, בתי הדין מחייבים גברים בלבד ובתי המשפט למשפחה מחייבים גם נשים. כלכליסט
10. חסימת הצעת החוק של ח״כ גוטליב. מייקל לוי, יו״ר מייסד עמותת אבות למען צדק, מסר ב-16 באוגוסט 2026 שהצעת החוק לביטול חזקת הגיל הרך של ח״כ גוטליב נמנעה מקידום בוועדת השרים לחקיקה שבראשות השר לוין. חשבונו ב-X
11. ח״כ גוטליב על השר לוין. ראיון לאולפן סרוגים בכנסת, 11 במאי 2026. סרוגים
12. הקפאת הערכאות, מרץ 2020. שתי הודעות של שר המשפטים אמיר אוחנה מ-22 במרץ 2020, האחת על בתי המשפט והשנייה על לשכות ההוצאה לפועל, בתוקף מ-23 במרץ עד 16 באפריל 2020, ובאותו עמוד גם בתי הדין לעבודה, השרעיים, הדרוזיים ובתי הדין לעררים. ילקוט הפרסומים 8765
13. הצעת החוק שנחסמה. תיקון סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962. הודעת ח״כ גוטליב מ-4 במרץ 2023, לצד נוסח הסעיף הקיים והתיקון המוצע. הפרסום של אבות למען צדק · התיק המלא באתר
14. החריג שהשר אוחנה נקב בו בשמו. פרסום בעמוד הפייסבוק שלו, ובו רשימת פעולות הגבייה שהוקפאו ומתחתיה המשפט ״כל זאת למעט במקרים דחופים ביותר, כגון בתיקי מזונות, בכפוף להחלטה מפורשת של רשם ההוצאה לפועל״. הצילום כפי שהתקבל, ההדגשה במקור. עמוד הפייסבוק
15. רשימת העניינים הדחופים בהוצאה לפועל. תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א-1991, תקנה 3(א)(6). נוסח התקנות
16. עדות מהתקופה. מוש אסייג תיאר ב-13 באוגוסט 2026 את המשך האכיפה נגד גברים גרושים בהוצאה לפועל בזמן הקפאת הדיונים, ואת הצפיפות באגפים האזרחיים, והוא עצמו היה במעצר באותה תקופה בעקבות דיון. מייקל לוי, יו״ר מייסד עמותת אבות למען צדק, אישר בתגובה, ״אכן זה מה שהיה״.
17. חוב מזונות כחריג היחיד למאסר אזרחי. מאסר חייבים על חובות אזרחיים ומסחריים בוטל בתיקונים 29 ו-43 משנת 2014, וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי משנת 2018 מחריג בסעיף 175(א)(3) את חוב המזונות מההפטר. הניתוח המלא באתר
18. בהרב-מיארה כמשיבה בבג״ץ 6273/26, עתירת ארגוני הגברים בעניין מאסר חייבי מזונות. הניתוח המלא באתר
19. שריון סער וישראל כ״ץ, אוגוסט 2026. הרקע הפוליטי שבו שני השמות חזרו לכותרות. הכתבה באתר

כתבות נוספות

האחת בדורה, מכתב תמיכה בח״כ טלי גוטליב

מי היא, מה היא הגישה, וציטוטים נבחרים מנאומיה על תלונות שווא ועל הדלתיים הסגורות בבית המשפט למשפחה.

הדיפ סטייט הפמיניסטי, מקרה קטי שטרית

מדידת פרוטוקולי הוועדה לזכויות הילד, והצעת חוק פ/6440/25 שבה ״חייב״ מופיע אפס פעמים ו״רשאי״ אחת עשרה.

ארגוני הגברים נגד השר לוין: בג״ץ 6273/26

כ-4,000 צווי מאסר בשנה על חוב מזונות. תשעה מאסרים לעותר, שמונה מהם באפס גבייה.

נתניהו משריין את המתנגדים לגוטליב

רה״מ נתניהו משריין את ישראל כ״ץ ואת גדעון סער, שבוע אחרי כתב האישום נגד ח״כ גוטליב.

מזונות ילדים בבית הדין הרבני

פסק דין 1131995/34, המקורות ההלכתיים, והפער בין המקור לפסיקה בפועל.