תלונות שווא: הכלי המרכזי לריסוק גברים בגירושין

מה זו תלונת שווא

תלונת שווא היא הגשת תלונה במשטרה על עברה שלא בוצעה, בדרך כלל אלימות במשפחה ("אלמ״ב"), איומים, הטרדה או עברת מין. בהליכי גירושין, תלונת השווא נועדה לרוב להשיג יתרון טקטי ולא לקבל הגנה אמיתית, האישה אינה במצב סכנה, אבל היא קונה לעצמה כלים משפטיים עוצמתיים שאינם ניתנים להשגה בדרך אחרת.

נסיון הגירושין בישראל מלמד: ברגע שאישה משכרת עורך דין לדיני משפחה, היא לרוב מקבלת ייעוץ חבילתי שכולל המלצה, מפורשת או רמוזה, להגיש תלונה במשטרה לפני הגשת התביעה האזרחית. זוהי "יריית הפתיחה", וכמעט מבטיחה ניצחון בכל הזירות שלאחר מכן.

כמה שווה תלונת שווא?

לפי הערכת התנועה, הניסיון של מאות גברים שעברו את התהליך, ומחקרי שטח של ארגוני אבות, תלונת שווא מוצלחת מניבה לאישה רווח כספי ישיר ועקיף של:

פירוט הרווחים (הערכה ממוצעת לתיק):

• כתובה במלואה (200-500 אלף ש״ח): אישה ש"הוכפש שמה" ע"י "בעל אלים" כמעט תמיד זוכה במלוא הכתובה. גבר שננקטה נגדו תלונת שווא ידחה את הליך הגט עד אין סוף, ויאלץ לשלם.
• מזונות מקסימליים (10-15 אלף/חודש × שנים): אב שמורחק מילדיו אינו "הורה משמורן", וחיובי המזונות שלו עולים בהתאם, גם בעידן פסיקת בעמ 919/15.
• שימוש בלעדי בדירה: צו ההרחקה הופך לסטטוס שיווי משקל. רבים לא חוזרים לעולם.
• פגיעה בקריירה של הגבר: פוליטיקאים, אנשי ביטחון, רופאים, ועובדי ציבור, כל גבר עם תלונה במשטרה מאבד הרבה כסף ופוטנציאל הכנסה לעשרות שנים. חלק זה אינו רווח ישיר לאישה, אבל הוא לחץ עצום שמכריע אותו להסכים לתנאיה.
• זכייה במשמורת מלאה: שווה לאישה רגשית וכלכלית, שכן היא מקבלת קצבאות נוספות, ושליטה מלאה על הילדים.

מבחינה תועלת-מול-סיכון: הסיכוי שאישה תועמד לדין על תלונת שווא לפי הנחיה 2.5 הוא פחות מ-1%. גם במקרים בודדים של הגשת כתב אישום, העונש המקסימלי הוא לרוב עבודות שירות או מאסר על תנאי, בלי יום אחד מאחורי סורג ובריח.

העדר ההרתעה הוא הליבה של הבעיה. כך נוצר אחד התמריצים הסדרתיים החזקים בחקיקה הישראלית.

המספרים: וההערכה שלנו

הנתונים הרשמיים (חלקיים)

למשטרה אין סטטיסטיקה גלויה ומלאה על שיעור תלונות השווא. במסמכים הרשמיים מוסתרים נתונים, או מטופלים בכלים סטטיסטיים מטעים. מתוך מאמצי ועדות כנסת ומחקרים אקדמיים, ניתן לדלות:

נתוני מחקר פורום קהלת (2016)

ד״ר יואב מזא״ה אסף נתונים מסקרים בינלאומיים ומחקרים אקדמיים, וקבע:

• 15%-40% מתלונות האונס הן תלונות שווא, ולא 2% כפי שטוענים ארגוני נשים שנים.
• 30%-70% מהאשמות על התעללות מינית בילדים בהליכי גירושין הן שווא.
• שיעור התלונות הכוזבות עלה דווקא אחרי נוסח 2006 של הנחיה 2.5, בעוד שהגשת כתבי האישום הצטמצמה.

מחקר פורום קהלת: ד״ר יואב מזא״ה

מבנה המחקר: 9 פרקים

• פרק א: סקירת מחקרים על היקף התופעה, מסקנה: היקף תלונות השווא רחב למדי.
• פרק ב: היקף הפגיעה בנילון, מחשד פלילי, דרך עלויות הגנה, פגיעה בשם הטוב והתעסוקה, ועד מעצרים והרחקה מילדים.
• פרק ג: כלים משפטיים קיימים לטיפול בתופעה, אך בשימוש מועט מאוד.
• פרק ד: התנהלות המשטרה, לא חוקרת לעומק, מטילה הגבלות באופן כמעט אוטומטי.
• פרק ה: הפרקליטות והנחיה 2.5, נתונים שמראים שאחרי נוסח 2006 תלונות השווא גדלו, אבל כתבי אישום נגד מתלונני שווא הצטמצמו דרסטית.
• פרק ו: בתי המשפט, נמנעים מלחייב את מתלונני השווא בהוצאות. גם בכתבי אישום נדירים, הענישה סמלית.
• פרק ז: פרשת יאנוס, האם לפרסם שמות של מתלונני שווא. עמדת מזא״ה: כן, במקרים מובהקים.
• פרק ח: סיכום ממצאים.
• פרק ט: 7 המלצות חקיקה ספציפיות.

מחקרי המשך של מזא״ה

• תלונות שווא בגין פגיעה בילדים והשפעתם על קביעת המשמורת, SSRN
• תלונות שווא, הפגיעה בנילון והזכות לסעד, SSRN
• The Rate of False Allegations of Partner Violence, Mazeh & Widrig, Journal of Family Violence, Springer (peer-reviewed)

7 ההמלצות של מזא״ה לתיקון חקיקה

המלצותיו של מזא״ה, חלקן יושמו, רובן עדיין לא:

1. לבטל את הנחיה 2.5 ובמקומה לקבוע: במקרים שבהם נמצא כי מתלונן הגיש תלונת שווא, או שיש חשד ממשי לכך, תגיש הפרקליטות כתב אישום, למעט במקרים חריגים. (יושם חלקית במרץ 2016.)
2. להאשים גם את עורך הדין, אם תלונת השווא הוגשה בשידול מטעם עורך הדין של המתלוננת, יוגש כתב אישום גם נגד עורך הדין.
3. הצהרה מקדימה, אדם המגיש תלונת אלמ״ב או מבקש צו נגד הנילון יידרש להצהיר שהוא מודע לכך שתלונת שווא היא עברה פלילית, ושהוא חשוף לתביעת נזיקין של הנילון.
4. הכשרות מאוזנות לשוטרים, פרקליטים ושופטים, שיציגו הן תופעות של אלימות אמיתית והן תופעות של תלונות שווא בנושאים אלה.
5. פיצוי סטטוטורי 70,000-140,000 ש״ח ללא הוכחת נזק, כאשר בית המשפט קובע שאדם הגיש תלונת שווא.
6. מרשם פומבי של מתלונני שווא, אם בית המשפט קבע שאדם הגיש תלונת שווא, שמו יפורסם במרשם שיהיה פתוח לציבור.
7. פיצוי 50,000 ש״ח ללא הוכחת נזק לנילון, אם המשטרה לא מילאה בזמן סביר את חובתה לחקור את טענותיו.

הנחיה 2.5: היסטוריה ופירוש

איך זה התחיל

ב-1993 הוציא פרקליט המדינה את הנחיה 2.5 במטרה מקורית טובה: למנוע הפעלת לחץ על קטינים שהגישו תלונה נגד קרוב משפחה בנושאי אלימות ועבירות מין. הכוונה הייתה להגן על ילדים נפגעי עבירה.

ב-1996 כיהנה הגברת עדנה ארבל כפרקליטת המדינה. היא הכניסה שינויים מהותיים בהנחיה, והפכה אותה לכלי שמשווה את מעמדן של מתלוננות בגירושין למעמד של ילדים נפגעי עבירת מין. התוצאה: חסינות (כמעט) מוחלטת למתלוננות שווא בהליכי גירושין.

נוסח קריטי מסעיף 7 להנחיה: "רק במקרים נדירים ביותר, אם בכלל, יש מקום לנהל הליכים פליליים נגד העד במקרה שכזה, ובוודאי שאין מקום לעוצרו לצרכי חקירה". במילים אחרות, מתלוננת בגירושין שנמצאה משקרת, לא תועמד לדין.

הוראת המשטרה הסודית

להנחיה 2.5 ישנה "אחות תאומה", הוראת משטרה 30.300.226 שמיישמת את הנחייה 2.5 בשטח. הוראת המשטרה סודית. הסיבה לסודיות, לדעת רבים בתחום: בושה. מערכת אכיפת החוק יודעת שהיא נגררת אחרי הנחיה בעייתית, ולא רוצה לעמוד מאחוריה בפומבי.

הוראת תע״ס 3.28

במקביל, פועלת הוראת תע״ס של משרד הרווחה 3.28, "מניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה". הוראה זו "מזמינה" את פקידת הסעד להתחיל להתערב "טיפולית" במשפחה גם מבלי שעדיין הוכחה כל אשמה. ה"טיפולים" הכפויים הללו פוגעים אנושות במערכת היחסים של האב עם ילדיו, ומאותתים לאישה, "המתיני, האיש קורס, ואת זוכה בכל".

הפגיעה בנילון: מה קורה אחרי תלונת שווא

ברגע שאישה מגישה תלונה, בלי שום בדיקה אם היא אמת או כזב, מופעלת מכונה אוטומטית של פגיעות. הנילון משלם את המחיר עוד לפני שיש לו אפשרות להתגונן:

• מעצר/חקירה במשטרה, לעיתים קרובות בלילה, כדי לשבור פסיכולוגית.
• צו הרחקה, הגבר חייב לעזוב את הבית מיידית. ללא בגדים, ללא מסמכים, ללא חפצים אישיים.
• חיפוש דיור חלופי בחירום, לרוב בעלות עצומה, או במחסה זמני אצל הורים/חברים.
• ניתוק מהילדים, מיידי וטראומטי. ימים, שבועות ולעיתים חודשים בלי לראות.
• הוצאות משפטיות, צורך לשכור עו״ד פלילי וגם עו״ד לדיני משפחה. עשרות אלפי ש״ח בשבועות הראשונים.
• פגיעה בקריירה, אם הגבר משרת בצה״ל, בכוחות הביטחון, או באפיקים רגישים, הוא עלול לאבד את עבודתו גם בלי הרשעה.
• מרכז קשר, אם בכלל יתאפשר לו לראות את הילדים, זה יהיה בתנאי מרכז קשר תחת עין מבוקרת. הקשר ההורי הטבעי נשבר.
• שמועות ולשון הרע, בסביבה הקרובה כולם מתחילים לחשוב "מה הוא עשה?", גם בלי כל ראיה.
• פגיעה בריאותית ונפשית, חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה. ההתאבדויות בגברים גרושים ומאמרי הפוסט-טראומה לגברים בעקבות התהליך מעידים בעצמם.

גם אם בסוף יתברר שמדובר בתלונת שווא, הנזקים אינם ניתנים לתיקון. זמן שעבר, ילדים שגדלו בלי האב, כספים שהוצאו, ושנים שאיבדו את עצמן.

פסיקה: שופטים שאמרו את האמת

לאורך השנים נמצאו שופטים שופטיים אמיצים שזיהו את התופעה והעלו אותה על הכתב. ככל שיש יותר פסקי דין כאלה, כך גדלה ההרתעה. הנה המרכזיים:

חבריות כנסת ומחוקקים שפעלו

• ח״כ יוליה שמלוב-ברקוביץ׳: הצעת חוק להטלת סנקציות נגד מי שמבזבזת את משאבי המשטרה בגין תלונת שווא. בין התומכות: ח״כ רונית תירוש. הצעת החוק הוצגה בכנס שערכה במאי 2011 ("הכנס השני לשוויון בין המינים").
• ח״כ חיים אמסלם: יושב-ראש ועדת המשנה "לבדיקת טענות על מדיניות של החמרה כלפי גברים בדבר תלונות כזב של נשים", דיון מתועד מ-1/1/2008.
• ח״כ טלי גוטליב: בכינוס באוניברסיטת אריאל, קראה לגברים "להשיב מלחמה" ולנשים, להפסיק להגיש תלונות שווא. ראו את עמדתה המלאה.

סקרי 2026: אבות למען צדק

עמותת אבות למען צדק מבצעת מאז 2020 סקרים שיטתיים, נתונים שטח, ופרסומים, שמהווים את הגוף השני, אחרי פורום קהלת, של תיעוד התופעה. נתונים עדכניים:

נוסף לסקרים, העמותה מפעילה ממשק לובי חברתי, ניירות עמדה, ועתירות לבג״ץ. תיק רלוונטי: בג״ץ 2511/17 האבות הגרושים.

למה זה פחות אפקטיבי לאחרונה

למרות שהתופעה עדיין רחבה, בשנים האחרונות חלה נסיגה חלקית ביעילות תלונת השווא כקלף ראשי בגירושין. גורמים שמובילים את השינוי:

אבל זהירות: השינוי חלקי בלבד. ברוב התיקים, כשאין שופט אמיץ, פוליגרף, או תיעוד מקדים, תלונת השווא עדיין עובדת ברמת הצלחה גבוהה. עד שהנחיה 2.5 לא תבוטל בחקיקה, התופעה תישאר רחבה.

איך להתגונן

עד שהמערכת תשתנה, האחריות עליכם. אלה הצעדים שמומלץ לכל גבר בגירושין לבצע לפני שהמצב מתלהט:

1. תיעוד והקלטות, תעדו כל אינטראקציה משמעותית. החוק מאפשר זאת, וזו הראיה הטובה ביותר נגד פרובוקציה.
2. הימנעו מפרובוקציות, אם האישה דוחפת אתכם, מקללת, או יוצרת מצבים, עזבו את החדר. אל תגיבו פיזית. לעולם.
3. שמרו על מסמכים ומפתחות ביד, אם יוצא צו הרחקה, יהיה לכם מה לקחת מיידית.
4. עורך דין פלילי טוב, מיד, לא לחסוך. ראו מדריך עורך דין או טוען רבני.
5. פוליגרף יזום, אם נטענה נגדכם טענה כוזבת, בקשו לעבור פוליגרף. הסכמתכם לעצמכם מוכיחה תום לב.
6. הימנעו מ"שיחות פיוס", כל פגישה עם הצד השני שלא בתנאים מבוקרים, היא מלכודת פוטנציאלית.
7. תמיכה רגשית, דברו עם גברים שעברו את התהליך. הקבוצות בפייסבוק ("המעוז האחרון", ועוד) הן רשת תמיכה חיונית.

ועוד דבר חשוב: אם הוגשה נגדכם תלונת שווא, אל תיכנעו ליאוש. רבים נשברו, ואחרים יצאו זכאים. ההתמדה משתלמת. ראו את העמוד על אובדנות גברים, והבינו שהשבירה היא בדיוק מה שהמערכת רוצה.

ספריית מקורות מלאה

מחקר אקדמי

• תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה, מזא״ה, פורום קהלת 2016 (PDF 140 עמ׳)
• המחקר ב-SSRN, לסטטיסטיקה מלאה והפניה
• מזא״ה, תלונות שווא בגין פגיעה בילדים והשפעתם על המשמורת
• מזא״ה, תלונות שווא, הפגיעה בנילון והזכות לסעד
• Mazeh & Widrig, The Rate of False Allegations of Partner Violence (Springer / Journal of Family Violence)

מאמרים, מדריכים ופסקי דין

• משטרה, תלונות שווא, 2.5 ופוליגרף, fairdivorce.co.il (מאמר היסטורי 2011, מעודכן 2012, הבסיס לדף זה)
• המדריך האולטימטיבי לגבר המתגרש: כיצד תתגונן מתלונות שווא באלמ״ב, ירון זכאי (PDF)
• הנחיה 2.5, נוסח הפרקליטות 2003 (PDF)
• "חוסר אונים?", ד״ר פיני יחזקאלי, מראות משטרה 187 (ינואר 2002, PDF)
• גברים כקורבנות של פרוצדורה פלילית, חימי, וייס, רביד 2007 (PDF)
• פס״ד השופט אסף זגורי, פוליגרף ותלונות שווא (PDF)
• פס״ד השופט יהורם שקד, "לא כל תגרה מצדיקה גירוש מדירה" (PDF)

פעילות עכשווית: אבות למען צדק

• תלונות שווא: המציאות בישראל, אבות למען צדק
• מחקר תלונות שווא, דף סיכום
• סקר יוני 2026, 52% מהציבור מאמין שזו מכת מדינה
• 10 נשים בשבוע מגישות תלונות שווא על עבירות מין, יוני 2026

קישורים פנימיים באתר

• #השיטה, ניכור הורי שיטתי
• #השיטה, קמפיינים לפירוק המשפחה
• #השיטה, גזלייטינג של אבות
• כתובה, הגנה כשתלונת שווא הוגשה
• ניכור הורי
• אובדנות גברים גרושים
• פוסט-טראומה לגברים בגירושין
• משמורת משותפת
• תיעוד והקלטות בגירושין

עודכן לאחרונה: 11 ביוני 2026 • התוכן מסונכרן עם פרסומים אקדמיים ומחקרי שטח