פירוק המשפחה בישראל אינו תופעה ספונטנית. זה תהליך מתוזמן: קמפיין תקשורתי רדיקלי שמעודד גירושין באופן אגרסיבי, ואז חבילת הטבות נדיבה לאישה שמסכימה לפרק את המשפחה. בסוף התהליך, אלפי ילדים שבורים נפשית במוסדות הרווחה, מאות גברים שמתאבדים בכל שנה, וקשת שלמה של תוצרי לוואי שאיש לא רצה אך כולם מקבלים.
מוסד המשפחה התרסק: בלי דיון ציבורי
מוסד המשפחה היציב היווה במשך דורות את יחידת הבסיס החברתית הבסיסית. היום הוא התרסק. שיעורי הגירושין בישראל נושקים ל-40%, והתקשורת ממשיכה לשווק ולמכור לכולנו שגירושין הם הסטנדרט החדש, ושהמשפחה "כבר לא".
הנושא הזה לא עמד לדיון ציבורי. אף אחד מאיתנו לא נשאל אם אנחנו רוצים לחיות בחברה שבה מעודדים גירושין באגרסיביות, על כל התוצאות וההשלכות החברתיות, האישיות והנפשיות על בני המשפחה ועל החברה כולה.
פירוק המשפחה כתהליך מתחיל בעידוד תקשורתי אינסופי לגירושין, ממשיך ביצירת חרדות, תירוצים וסיבות בגללן "צריך" להתגרש, ומגיע לישום בפועל בפורמט הזוי שמאפשר לנשים לקבל כל מה שידרשו, העיקר שיפרקו את המשפחה.
שבעת הקמפיינים של ארגוני הנשים
ארגוני הנשים, וויצ"ו, נעמת, מרכז רקמן, ובמובן רחב גם משרד הרווחה, מפעילים שבעה סוגי קמפיינים מקבילים בערוצי המדיה. כל אחד מהם תפקיד אחר בתהליך פירוק המשפחה. ביחד הם מרכיבים מערכת חינוך-מחדש אזרחית מתמשכת.
- קמפיין הקורבנות האינסופי. נשים נדרשות להרגיש שמגיע להן יותר, ושהן יקבלו יותר במקום אחר. שאם הן יתגרשו, כל חלומותיהן יתממשו.
- קמפיין "כולם מתגרשים". ייצור מציאות מדומה שבה "כולם", ובמיוחד מובילי דעה, מתגרשים, וכי זה הדבר הנכון לעשות.
- קמפיין נירמול הסביבה המשפטית הלא-נורמטיבית. שימור התפיסה שלפיה האישה מקבלת כל מה שהיא רוצה בהליכי משפט שאינם תקינים, כל כך לא תקינים, שצריך להסתיר אותם מהציבור מאחורי "דלתיים סגורות" ואיסור פרסום. תוך הטמעת הערכים: "לעזור לה", "להאמין רק לה", ו"אין דבר כזה ניכור הורי", כלומר, אישה לא יכולה לפגוע בילדים שלה בזדון.
- קמפיין השתקה: מניעת סיקור. מניעה שיטתית של סיקור מקרי אלימות קשה של נשים כלפי גברים ושל נשים כלפי ילדים. בשיאו: פעילות למניעת ענישה לגננות מתעללות. המטרה, לשמר את הערך שלפיו "אישה לא יכולה להיות מקרבן".
- קמפיין הכפשה ודה-לגיטימציה לגברים. כל הגברים אלימים. מסוכנים. אשמים מראש, וחובת ההוכחה שאינם אלימים מוטלת עליהם.
- קמפיין הנדסת תודעה פנימי. בבית הספר לעבודה סוציאלית של ארגון הנשים וויצ"ו מייצרים אינסוף "עובדות סוציאליות" שמאמינות באדיקות דתית לארבעת הקמפיינים הקודמים, ויימנעו באגרסיביות מגברים לקבל הליך משפטי הוגן בנושא הילדים.
- קמפיין איומים פנימי לתוך מוסדות המדינה. לרווחה, לפרקליטות, לבתי המשפט, לבתי הדין הרבני, הבהרה שמי שלא יפעל לפי הערכים האלה יאבד את תפקידו (הדיין אוריאל אליהו יצא פומבית נגד והוסר מתפקידו), או יוענש קשות בתקשורת (השופט שני זכה לשתי כתבות הכפשה בערוץ 13, רק כי תפקד כשופט היחיד בישראל שיצא בקמפיין למניעת ניכור הורי במקרים קשים).
קמפיינים אלו מתנהלים ברצף כבר 20 שנה, והביאו את המצב לשיא של קיצוניות שבו פירוק המשפחה מתנהל בקצב מסחרר, כשהנשים מהונדסות תודעתית לרצות להתגרש, לאיים בגירושין, ולהתגרש.
חבילת ההטבות לפירוק המשפחה
לפי נשות ארגוני הנשים, הערך היחיד החשוב הוא לתת לאישה את מה שהיא רוצה, כדי שתפרק את המשפחה. בתי המשפט, בתי הדין הרבני, ונשות ארגוני הנשים ברווחה מבהירות לאישה שהיא תקבל את כל מה שהיא רוצה. כאשר בפני אישה חבילת הטבות שאי אפשר לעמוד בפניה, המשפחה מתפרקת במהירות.
פרקי את המשפחה: וקבלי
- ילדים. כמה זמן את רוצה איתם? את תקבעי.
- כסף. מזונות בלי קשר לעלות גידול הילדים בפועל.
- משמורת. אצלך, אלא אם תסכימי אחרת.
- רכוש. חצי מגיע לך, ויש דרכים להוכיח שיש לבעל גם מה שאין לו (אינסוף אקטוארים שעובדים עבור ארגוני הנשים).
- חובות. רק של הבעל.
- פגיעה נפשית בילדים ככלי לפגוע בבעל. נתמוך בך ונאשים אותו.
- להיפטר מהבעל. חובות, איסור יציאה מהארץ, פגיעה כלכלית. קיבלת.
במקרים קיצוניים, גם אם האישה רוצה שהבעל ימות, גם זה יבוצע: ההתעללות הנפשית המשולבת של הרווחה ומערכת המשפט נמשכת אינסופית, עד שהבעל מתאבד.
למה זה אפשרי: דלתיים סגורות ואיסור פרסום
הדברים קשים, אבל זו המציאות. אנחנו חיים במדינה שאינה נורמטיבית בכל הנוגע להליכי גירושין: נשות ארגוני הנשים ברווחה אינן נורמטיביות, מערכת בתי הדין הרבני ובתי המשפט למשפחה אינן נורמטיביות.
רק בישראל יש איסור פרסום על מה שקורה ב"הליכים המשפטיים" בגירושין. וזה לא במקרה, רק תחת איסור פרסום ודלתיים סגורות ניתן להתנהל בחוסר נורמטיביות ברמה הזו.
שופטים חוזים בנשות ארגוני הנשים העובדות הסוציאליות מהרווחה מתעללות נפשית באבות, ומתעללות נפשית בילדיהם, ומתעלמים. בדרך למימוש מטרת העל: לעודד את פירוק המשפחה ולתת לאישה מה שהיא רוצה, בכל דרך. נורמטיבית או לא.
וגם במחיר שבירת הילדים נפשית והכנסתם למוסדות הרווחה. בדרך לשם: כ-4,000 ילדים נמצאים במרכזי קשר של הרווחה, מרכזי ניתוק מהאבא. בשם פירוק המשפחה.
ארגון הנשים וויצ"ו הוא שמכשיר את עובדי המדינה מסוג עובדות סוציאליות, וכשהן המבצעות בפועל את פירוק המשפחה. תוך מיחזור אינסוף קלישאות על "טובת הילד", הן ימנעו כל טיפול במשפחה, ימנעו פגישות תיאום הורי, ישקרו לשופטים ויאשימו אבות. ייתפסו משקרות שוב ושוב, וימשיכו לשקר. עצוב במיוחד: הן גם ימנעו טיפול נפשי בילדים בתוך ההליכים.
אלו עובדות מדינה הפועלות למימוש אינטרס הנשים בלבד, על חשבון הילדים והגברים, ובניגוד לערך המשפחה: מימוש אינטרס כולל של כלל בני המשפחה על-ידי המדינה.
הפתרון: ביטול תמריצים, הכנסת אור
הפתרון פשוט, אך הישום שלו קשה מאוד פוליטית. מי שניסה בעבר הוסר מהמערכת הפוליטית, או "נתפר" בדרך כזו או אחרת על-ידי הפרקליטות (שבה גישת ארגוני הנשים שולטת, 82% נשים בפרקליטות).
הפתרון לעצירת פירוק המשפחה טמון בביטול התמריצים לגירושין. תמריצים כלכליים, תמריצים חברתיים של לחץ להתגרש, ותמריצים למערכות המדינה להתנהל בחוסר נורמטיביות.
הצעדים הקונקרטיים:
- ביטול איסור הפרסום והדלתיים הסגורות. הכנסת תקשורת לתוך מערכת המשפט, מערכת בתי הדין הרבני, ותהליכי הרווחה.
- הוצאת נשות ארגוני הנשים מהתהליך. וויצ"ו הוא ארגון שמייצג נשים בלבד, אין מקום שלו כגוף מכשיר של עובדות מדינה.
- גוף פיקוח על הרווחה. וענישה לעובדות סוציאליות שמתנהגות באלימות מערכתית.
- חיוב האחראית על תחום הגירושין במשרד הרווחה להגיב במהירות במקרים לא נורמטיביים שמגיעים לפתחה.
- תכנית שיקומית לעובדות סוציאליות לא נורמטיביות, אלו שמתנהגות באלימות כלפי אבות, מנצלות כוח לרעה, צועקות, או מתעלמות מבקשות עזרה של גברים.
למה זה לא נפתר?
התשובה הקצרה: התנגדות של נשים חזקות לפתרון. הן רוצות בהמשך חוסר הנורמטיביות, ומעוניינות בהמשך פירוק המשפחה, אם בגלל שהונדסו תודעתית, ואם בגלל ציניות בסיסית ורצון להמשיך לקבל יותר. גם במחיר הנוכחי לילדים וגברים.
במערכות המדינה, רוב הנשים חונכו על-פי ערכי פירוק המשפחה ושנאת גברים, בין אם זה במשרד הרווחה, בפרקליטות, או בבתי המשפט.
במפלגות השמאל פירוק המשפחה הוא ערך עליון, ונשים הן המגדר העליון, כמעט חסינות בפני שפיטה.
אבל גם במפלגות הימין: בליכוד, למשל, נציגות שונות מייצגות את אינטרס הנשים כאינטרס עליון על-פני אינטרס המשפחה ככלל, וטובת הילדים והגברים.
ניתן לראות תהליכים הרסניים בגירושין שמובילים לכך שאלפי ילדים מועברים למוסדות הרווחה ולמשפחות אומנה בהליכים נקמניים ולא נורמטיביים כלפי אבות.
ההתעללות באבות עד שבירתם הנפשית מביאה רבים לפוסט טראומה, ומאות אחרים להתאבדות, וכמובן שיוצאת מכך גם שבירה של ילדיהם.
ואלפי ילדים גדלים במוסדות הרווחה, שעליהם נכתבו כתבות שלמות: נערות בורחות, מוצאות מקלט אצל גורמים לא נורמטיביים, וחלקן מוצאות גם את מותן בעקבות הבריחה.
משרד הרווחה או המשרד לפירוק המשפחה?
הקמפיין הראשון שבו היינו מצפים לצפות במימון משרד הרווחה הוא קמפיין שמיידע את הציבור על שוויון מגדרי בנושא הילדים בגירושין, ומדוע כדאי לגברים ולנשים להעדיף משמורת משותפת וחלוקת זמנים שווה עם הילדים.
זה הגיוני, מערכת שמכריזה על השוויון המגדרי כיעד תשאף להציג יעדים לשינוי חברתי לכיוון השוויון גם בנושא ההורות בגירושין.
אך עדיין לא זכינו לראות קמפיין שכזה. והנרטיב ממשרד הרווחה ממשיך להריח מניחוח של שנאת גברים, ויותר מכך.
האם משרד שמתגאה כי בו יש את השוויון המגדרי הגבוה ביותר (77% נשים, כך כנראה נראה "שוויון" בעיני הנשים במשרד הזה), אינו מסוגל לתווך לציבור ערכים נורמטיביים של שוויון? או שמשרד הרווחה הוא גוף ממשלתי שמייצג נשים בלבד, ואינטרסים של נשים בלבד?
אם זה המצב, אולי הגיע הזמן לפתוח משרד רווחה נוסף שייצג את שאר האוכלוסיות בישראל שאינן נשים, ובמיוחד את אוכלוסיית הגברים הסטרייטים ההולכת וגדלה.
השוויון המגדרי בעיני המערכת:
גברים רבים, כולל כותב הפוסט הזה, שלו משמורת משותפת וחלוקת זמנים שווה עם הילדים, נלחמו בעובדות הסוציאליות ממשרד הרווחה במשך שנים עד שזכו לקבל את הברור מאליו: זמן שווה עם הילדים. שוויון מגדרי בנושא הילדים בגירושין.
המאבק מול העובדות הסוציאליות אינו מאבק שוויוני או נורמטיבי. ברור שהן מבצעות מדיניות, ולא פועלות על בסיס משאלות לב או סולידריות נשית בלבד.
עידוד החלק באוכלוסייה שאינו בריא בנפשו למלחמה בגירושין,
במקום טיפול במשפחה במסגרת טיפולים משותפת,
אינו יצירת רווחה, ואינו נורמטיבי.
קריאה לפעולה
התנועה לגירושין נורמטיביים פועלת להחזיר את הדיון לציבור. אם המערכת לא תהיה שקופה, היא לא תהיה נורמטיבית. זה הצעד הראשון. כל השאר בא אחריו.
#פוסטטראומה · #גירושיןבישראל · #עזרהלגברים · #השיטה
רוצים להצטרף למאבק?
פנו לחברי כנסת ובקשו שינוי. כל הודעה נספרת.