בבקשה תסמנו תרומה חודשית.

השיטה, העובדות סוציאליות המנסות להפוך גברים נורמטיביים ללא נורמטיביים בתהליך הגירושין היא שאינה נורמטיבית. הן שאינן נורמטיביות

 


"הנסיון להפוך אבות נורמטיבים ללא נורמטיביים בהליכי הגירושין,
הוא שאינו נורמטיבי"
 אם זה על ידי העובדות הסוציאליות, או על ידי השופטים. 

הסבר:
על תהליך "חירפון האבות בהליכי גירושין" עד לשבירתם – גזלייטינג מערכתי ע"י נשות הרווחה. 

כאשר עובדות סוציאליות מייצרות מציאות ולדוגמא טוענות שהאב לא משתף פעולה או לא חתם על חוזה, או לא מגיע לפגישות כאשר
יש חוזה חתום לדוגמא והוא מוצג לבית המשפט, 
או כשהן טוענות שהאב לא משתף פעולה כאשר הוא משתף פעולה בצורה מלאה
 וגם כאשר עובדות סוציאליות צועקות על אבות  ( והן צועקות ) או לא מוכנות לטפל בילד ובמקביל מאשימות את האבות…שוב ושוב. 

יש למצב הזה הגדרה פסיכולוגית: זוהי התעללות נפשית. זה נקרא gaslighting
פסיכולוגים ממליצים על תיעוד. ולאבות רבים יש תיעוד רב וכך מגנים על עצמם משפטית אך קודם כל נפשית מול השקרניות מהרווחה.
והן משקרות. רובן לצערנו משקרות במצח נחושה ונתפסות בשקריהן אחת אחרי השניה..

האם הן רודפות את האבות? לאמדובר פשוט באמונה הבסיסית חברתית שצריך "לעזור לה". וכל אחת "עוזרת"
קצת.ממשיך בתפיסה המטורללת שחייבים "להאמין לה". (גם אם ההוכחות מראות ההפך) 
וכמובן שילוב שני ערכים אלו יחד עם האמונה היוקדת שנוצרת בתהליך ההכשרה של העוסיו"ת שאין דבר כזה "ניכור הורי" כלומר אין הסתה של הילד נגד האב.. ( וכמובן שאין נשים שפועלות בזדון, שנגזרת מאמונה זו)

מביאה אותן לאמונה שבאמת יש בעיה עם האבא ולא הסתה של הילד.
והן תמיד "יאמינו לה". ואז הן "מגינות" על האמא. וגם "עוזרות לה" קצת. ותוקפות את האבא, כל אחת בדרכה ובסגנונה.
גברים חלשים מתאבדים מזה. הן תוקפות אחת אחרי השניה בגלים, וזו התעללות קשה. וגברים רבים
מספרים אפילו על שיתוף נשים  בקהילה בעניין הזה של יצירת לחץ נפשי על האב. 
אבות סופגים: צעקות מעוסיו"ת, מעצרים, לחץ מחוקרים, לחץ מבני משפחה, עוסיו"ת שמשקרות ומונעות טיפול בילדים, ומכבש לחצים נפשיים ששוברות גם את החזקים בינהם.   

אין פה רוע מוחלט, יש פה עודף חמלה לצד אחד. וחוסר רצון בולט מאוד לעזור לצד השני (לאבות) ולצערנו חוסר רצון בולט לעזור לילדים.
…מה שמייצר התעללות נפשית באבות בפועל לאורך התהליך.
וכיוצא בזה הילדים נפגעים, העובדת הסוציאלית שלומית להב מנס ציונה העובדת באחד במוסד לילדים של הרווחה אליו מופנים ילדים עם בעיות נפשיות, מציינת כי לפחות חצי מהילדים במוסדות הרווחה בהם היא עובדת מגיעים עקב הליכי גירושין בעצימות גבוהה. (ואת ההליכים הללו כבר ברור לכולנו, מלבות ומעודדות אותן עובדות סוציאליות בעצמן.
העובדת הסוציאלית שלומית להב בעצמה, מנעה טיפול רגשי לילד בן 9 ואף מסרבת לשלוח דוחות לבית הדין הרבני על מצב הילד כבר 3 חודשים. 
כך שהמודעות קיימת – וגם עובדת סוציאלית כמו שלומית להב מנס ציונה שרואה ילדים פגועים נפשית במוסדות הרווחה בתפקידה כשכירה,
תמנע שלווה נפשית מילד ותסיים טיפול בכוונה תחילה כדי לעזור לאמא בהליכי הגירושין. על חשבון בריאותו הנפשית של הילד.  

(המידע בנוגע לעוסי"ת שלומית להב נמצא בידי עמותת אבות למען צדק כולל תיעוד מלא של אמירותיה בנוגע לאחוז הילדים המגיע למוסדות,
 ותיעוד מלא של פניות של בית הדין לדוחות אותם היא מסרבת לספק, כמו כן תיעוד לכך שמבטלת את הטיפול באופן חד צדדי – עיתונאים שמעוניינים לסקר – מוזמנים ליצור קשר ) 



ולכן חשוב טיפול לילדים בתהליך אך חשוב לא פחות למצא מטפלים שאינם עובדים סוציאליים. כי אלו ברובן (לצערנו) אינן נורמטיביות.  

כאשר אב בתהליך הגירושין מבין לעומק עם מה הוא מתמודד. אין לאב אלא לעמוד ולקבל את העינויים שנגזרו עליו בעוד ועוד טיפולים בהם עוסיו"ת חדשות ופסיכולוגיות נוספות "יעזרו לה" ובדרך ידרסו את הילדים. עד שהאב יוותר…או בחלק מהמקרים יגיע לסוף התהליך. פצוע נפשית ועייף. 

כלי העבודה:

לחץ על הילדים, ויצירת ניכור הורי ברמה מסויימת נגד האב יגרום לעוסיו"ת "לתקוף" את האב. וזה הבסיס של התהליך.

אבל יש אופציה שניה: נורמטיבית אותה העוסיו"ת מסרבות קבל:
האופציה שיש לחץ של האמא על הילדים אותו בקלות ניתן לראות בהליכי טיפול רגשי 
הפיתרון ההגיוני: שפשוט ידברו עם הילדים
בטיפול. אך גם פיתרונות כאלו נכשלים -כאשר עוסיו"ת מונעות טיפול בשיטות שונות (ונתפסות) שוב ושוב. 

הפיתרון הוא סיום התהליך. החלטה מערכתית כי הליכי גירושין ימשכו מקסימום חצי שנה. ובכך למנוע לחץ על הילדים. 
אך מערכת הרווחה אינה מעוניינת בסיום סיכסוכים אלא מתמקדת בליבויי סכסוכים ומניעת סיומם. 

מדוע? מדיניות ברורה ברמת הארגו לא לאפשר לאבות לממש את אבהותהם כאשר האישה לא רוצה בכך. 
וכמובן כשהאמהות מפעילות לחץ חזק מאוד אז מקבלים גם ניכור הורי מלא.  


כשיהיה לארגוני הגברים הכוח הפוליטי ננסה לשנות את זה, 
כרגע אנחנו עובדים ברמת התודעה והתקשורת וכבר רואים אמירות חלשות ורפות של בתי המשפט ובתי הדין הרבני על כך שרוצים לסיים את ההתעללות הזו בילדים ובאבות. 

אך בפועל מדיניות של עצימת עיניין ושיתוף פעולה מלא עם הלא נורמטיביות ואי ענישה לעובדות סוציאליות המתעללות בילדים ובאבות (בדיוק כ]י שהיה עד לא מזמן עם גננות מתעללות שלא קיבלו ענישה ולכן המשיכו להתעלל ומנעו הכנסת מצלמות לגנים) 

תהליך טיפול הוא תהליך עם התקדמויות ועם נסיגות, של כלל הגורמים, של מטופלים (גם האם, גם
האב,  וגם של הצוות הטיפולי) זה אופי התהליך. אך כשצוות הטיפול מהרווחה תוקעות מקל בגלגלים בכוונה תחילה כדי לפוצץ ולמנוע משמורת משותפת, 
אז ישנה בעייה גדולה. ושמה של הבעייה חוסר נורמטיביות של העובדות הסוציאליות.
כשעובדת סוציאלית מטפלת רגשית מתפטרת מטיפול בילד בשם טובת האם -זהו חוסר נורמטיביות, 

כשהיא עושה זאת תוך כדי האשמת האב ומסרבת לשלוח דוחות לבית המשפט זו כבר רמה אחת מעל. זה רוע מוחלט ופגיעה ממשית בילד
כדי לפגוע באביו. ולרמה הזו אנו מגיעים כיום.

העובדות הסוציאליות אינן נורמטיביות ברמה שהן מחבלות בתהליכי טיפול במהלך הליכי גירושין ואנו חוזים בזה שוב ושוב, אצל מגוון אבות  אותם אנו מלווים בתהליך. 

רוע מוחלט. 

להערכתנו הגורם המרכזי להתאבדויות אבות בהליכי גירושין הוא חוסר האונים שנשות הרווחה מייצרות לאבות, חוסר האונים מייצר טראומה נפשית.(ופוסט טראומה בדיוק כמו במלחמה) ה"שוק" הזה נובע ממעבר חד למצב של חוסר אונים. ומי שלא נשבר בתחילת התהליך ישבר כבר בהמשכו כאשר יתעללו באב נפשית בשיטת הגזלייטינג המוכרת.   

"הן מאשימות את כולנו שאנו לא משתפים פעולה כאשר אנחנו כן" – אמירות חוזרות ונשנות מפ גברים על העובדות הסוציאליות שאינן נורמטיביות כמו עוסית שלומית להב מנס ציונה. המסרבת לשלוח דוחות לבית המשפט. 

הדיינים והושפטים "אינם מתערבים להן בתהליך" כמו שהדיין מ' מבית הדין הרבני אמר לאבא אותו אנו מלווים, 
הדיינים עוצמים עיניים (כנראה עקב פחד גדול מנשות הרווחה וכי לא יקודמו אם לא ישחטו גברים)
והאב מקבל החלטה מהדיינים שמבוססת על שקר מוחלט, ומוכח.
וחוטף "שוק".
חלק מהגברים נשברים מזה ומתאבדים.

כך שזה עדיין בידיים של נשות הרווחה אך הן אינן מסוגלות לשאת באחריות שמגיעה עם הכוח. 
ועדיין לא ראינו צעד בונה משמעותי מצידן ואיתו אמירה ברורה: 
אנחנו רוצות למנוע ניכור הורי בתחילתו.

מדוע העובדות הסוציאליות מתנגדות לטיפול בניכור הורי? ואף מונעות טיפולים רגשיים בילדים?  (ולמי שרוצה הוכחות, צרו קשר בפרטי)

משום מה בוחרים במשרד הרווחה לתקצב קמפיינים שאינם מדבררים ערכים של שוויון מגדרי כמצב אופטימלי לציבור וזאת בניגוד מוחלט לתהליכים גדולים ואג'נדה שלכאורה מקדמת שוויון מגדרי.

הקמפיין הראשון בו הינו מצפים לצפות במימון המדינה ומשרד הרווחה הוא קמפיין המיידע את הציבור לגבי שוויון מגדרי בנושא הילדים בגירושין ומדוע כדאי לגברים ולנשים לתעדף משמורת משותפת וחלוקה זמנים שווה עם הילדים בין שני ההורים.

זה רק הגיוני כי מערכת המכריזה על השוויון המגדרי כיעד ומדבררת נושא זה אף לגבי כמות העובדות הנשים במשרד עצמו תשאף להציג יעדים לשינוי חברתי לכיוון השוויון גם בנושא ההורות בגירושין.

 

אך עדיין לא זכינו לראות קמפיין שכזה. והנרטיב ממשרד הרווחה ממשיך להריח מניחוח של שינאת גברים קלה ויותר מכך. 

האם משרד שמתגאה כי בו יש את השוויון המגדרי ( 77% נשים במשרד הרווחה – כך כנראה נראה שויון בעיניי הנשים במשרד זה) הגבוה ביותר.  אינו מסוגל לתווך לציבור ערכים נורמטייביים של שוויון? או שמשרד הרווחה הוא גוף ממשלתי המייצג נשים בלבד ואינטרסים של נשים בלבד?

אם ככ המצב.  אולי הגיע הזמן לפתוח משרד רווחה נוסף כדי ליצג את שאר האוכלוסיות בישראל ובמיוחד את אוכלוסיית הגברים הסטרייטים ההולכת וגדלה.   (כך אומרים)

משרד הרווחה? או המשרד למניעת רווחה לאבות וילדיהם?

שמן של העובדות הוציאליות יצא למרחוק כנשים ששויון מגדרי בגירושין אינו בראש מעיניהן. וזאת בלשון המעטה.
גברים רבים כולל כותב פוסט זה (שלו משמורת משותפת וחלקות זמנים שווה עם הילדים) נלחמו בעובדות הסוציאיליות ממשרד הרווחה במשך שנים עד לקבלת הברור מאליו.

זמן שווה עם הילדים.  שוויון מגדרי בנושא הילדים בגירושין

המאבק מול העובדות הסוציאליות אינו מאבק שוויוני או מ=נורמטיבי וברור כבר שהן מבצעות מיניות ולא פועלות על בסיס משאלות לב או סולידריות נשית בלבד.

שוויון מגדרי = פריבלגיות לנשים?.
 

השופטים בעניין הילדים אלו העובדות סוציאליות מהרווחה ואלו אינן פועלות ברוח השוויון המגדרי

אלא באגרסיביות ולהפך מכך. וניתן להסיק ממדיניות המיושמת בפועל למניעת שוויון בגירושין גם למדיניות המיושמת ברמת הפרסום והערכים אותם משדר משרד הרווחה לציבור ובראשם מניעת פרסום של תכנים שוויוניים וקידום משמורת משותפת.

ואף תיעדוף קמפייני שינאה מגדרית בסגנון הגבר הוא אלים (בניגוד לכל המחקרים על שוויון באלימות במשפחה) כל הזמן וצגצו גכאויב האנושות. רוצח, אלים, אנס וכו כו

קמפייני הכפשה אלו מייצגים נאמנה את רוח הנהלת משרד הרווחה ולפיה גברים הם האויב וכי יש צורך להגן מפניהם ולקחת מהם את הילדים.

נרטיב זה ותפיסות חשוכות אלו גם עוזרות לשכנע את הציבור כי לגברים אין זכויות וכל שכן לא הזכות להגנה משפטית מול הרווחה בגירושין או בכלל

עוד על חוסר הצדק והעלמות שיח שוויוני  בבית המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבניים בעקבות דוחות ונרטיב מהרווחה: 

 חוסר נורמטיביות של האישה היא מצב נורמטיבי בבתי המשפט למשפחה. הרי החוק הבסיס הוא שהאישה צריכה לנצח..
לכן אם האישה מונעת קשר או לא מביאה לגבר את הילדים לזמני השהות שלו, או עוברת על כל חוקי המדינה ומפרה כל החלטה של בית המשפט. – אין שום ענישה לאישה. 
חוסר הנורמטיביות הזה הוא מצב אותו מעודדות גם העובדות סוציאליות ברווחה. ולרב גם יקחו חלק פעיל בלאיים על אבות ולעודד את חוסר התגובה שלהם מול האם. 

וזאת כדי לתת לאמא לנצח בעניין המשמורת על הילדים. כלומר למנוע את השוויון בגירושין.  

ובפעמים רבות היתרון ה"משפטי" רווחתי הזה  מידרדר לניכור הורי.

הניכור הורי הוא תהליך אותו יוצרת הרווחה –  הזוי כמו שזה נשמע. 
הרווחה אינה גוף שמטרתו יצירת רווחה לבני הו וילידיהם בגירושין, אלא גוף שבעיני עצמו מטרתו הינה יצירת יתרון משפפטי בנשוא הילדים

ומניעת שוויון מגדרי בנושא גירושין.

תופעת הניכור הורי היא תופעת לוואי של היתרון הפרוגרסיבי ההזוי הזה. 

וכך אלפי ילדים מאבדים את הקשר עם האבא.

המערכת המשפטית בישראל מעודדת את הניכור ההורי  -זה מערכתי – ואולי במקרה הזה אנשים עדין כן מופתעים, אבל כבר פחות. 

מערכת הרווחה הישראלית  היא מערכת חולה מאוד.   תוצרי לוואי:

  • ניכור הורי
  • התאבדות גברים שחווים חוסר אונים ופוסט טראומה מחוסר הנורמטיביות של מערכת המשפט נגדם

וזאת במקום מערכת המעודדת שוויון והליכים מהירים בגירושין כדי למנוע בעיות לילדים וכדי לעודד שוויון מגדרי בגירושין.

זה לא "רק" הניכור הורי ואובדן הילדים, זה לא "רק" תלונות השווא ומעצרי השווא, זה לא "רק" נשות הרווחה שתוקפות את הגבר חזיתית

מערכת הרווחה ממשיכה לייצר עוד ועוד חוסר שוויון וחוסר נורמטיביות בהליכי הגירושין
למי שזה לא הספיק ושרד את הסיבוב המשפטי הראשון אז אינסוףמבחנים יגיעו גם בהמשך :

עברת תסקיר ראשון בהצלחה ו"ניצחת"? תסקיר שני. הגבר ניצח? תסקיר שלישי. ניצח? מסוגלות הורית אצל פסיכיאטר.
אם הגבר "ניצח" בהכל? ונמצא ראוי לגידול הילדים…

בעיני הרווחה על גברים להישבר בהליך ולוותר על הילדים.
כך שגם אם הגבר ישרוד וינצח בהכל, העייפות, חוסר הכוחות להתרומם כשברור שזה כדי לחטוף ולעמוד כשתגיע  עוד פצצה.הרי יהיה עוד דיון..ועוד תסקיר..ועוד …
 
זה לא הגיוני שכך נראה תהליך יציאה "נורמטיבי" מנישואין לגירושין בישראל!
 

הטקסט מתוך קבוצת הפייסבוק שוויון, גם לגברים.
 קבוצת תמיכה לגברים בתהליך וקבוצת מאבק.
מוזמנים אל קהילת הגברים בהליכי גירושין ואחריהם, שם נאבקים לשינוי ועוזרים לאחרים שבמאבקם.  

 www.facebook.com/groups/men.for.men.il

 

הרשמו לרשימת התפוצה

אהבתם? שתפו
Facebook
Twitter
Email
Telegram
WhatsApp

אולי תאהבו גם את

Rabbinical Lawyer

If you are Jewish and want to get divorced, it may be advisable to choose a rabbinical lawyer to represent you in the rabbinical court.

המשיכו לקרוא »

ארבלאו צייד הטונות?חדשות 15 והסיפור המוזר מאחורי ההאשטאג #ישלהפות

"חדשות 15", ערוץ החדשות האמין ביותר ברשת מספק מידע אמין לעכברי טוויטר ולפמיניסטיות עם כרס ושפם. ומובלת בבלעדיות ע"י משתמש הטוויטר "ארבלאו צייד הטונות", אליו ניתן

המשיכו לקרוא »