מדריך לנשים בגירושין: איך להגיע להסכם ולמה משמורת משותפת טובה גם לכן

למה בכלל לשאוף להסכם

הסכם גירושין הוא הדרך המהירה, הזולה והפחות פוגענית לסיים נישואין. לא תמיד הכי קל, זה כן דורש לשבת מול הצד השני ולדבר, אבל התוצאה הרבה יותר טובה מכל התסריטים החלופיים. משפט בבית הדין הרבני או בבית המשפט למשפחה יקח לכן שנה עד שלוש שנים, יעלה בין 60 ל-150 אלף שקל בעורכי דין, וישאיר את הילדים באמצע השדה של המלחמה.

כשמגיעים להסכם, הכל נגמר תוך כמה שבועות. אתן חופשיות. הכסף שהוצאתם על עורך דין נשאר לילדים. והכי חשוב, אבא של הילדים לא הופך לאויב, אלא לשותף פרודוקטיבי בהמשך גידולם.

משמורת משותפת: למה זה גם ניצחון שלכן

הרבה זמן מכרו לנשים את הרעיון ש"משמורת מלאה = ניצחון". זה הפוך. משמורת מלאה משמעה שאתן לבד עם הילדים כל השבוע, כל השנה, לתמיד. בלי גיבוי. בלי הפסקה. משמורת משותפת (חלוקה של 50/50 או קרוב לזה) נותנת לילדים שני הורים ונותנת לכן חצי מהזמן לעצמכן.

הפחדים הנפוצים ומה שבאמת קורה בפועל

"אבל הוא לא יודע לטפל בהם." בעצם הוא כן יודע. הוא היה אבא שלהם 10 שנים לפני שנפרדתם. אולי הוא לא עושה את זה כמוכן, אבל זה בסדר. הילדים יסתדרו.

"אבל הוא יבטל להם הכל." לעיתים כן, לעיתים לא. השאירו את זה לו. אתן לא צריכות לנהל את הבית שלו. הוא יגלה בעצמו שילדים צריכים גבולות.

"אבל אני אאבד את הקשר עם הילדים." לא. אתן ההורה שלהם 50% מהזמן, זה יותר ממה שיש להרבה אמהות עובדות. הקשר לא נעלם כי הם ישנו אצל אבא שלושה לילות בשבוע.

מה כדאי להיזהר ממנו

• עורכי דין שדוחפים למלחמה. אם עורכת הדין הראשונה שאתן פוגשות מדברת רק על "מה מגיע לכן" ולא על גיבוש הסכם, תלכו לשנייה. יש עורכי דין שמתמחים בגישור והסכם, הם עולים פחות והתוצאה טובה יותר.
• סכומי מזונות לא ריאליים. יש נשים שדורשות 5,000 שקלים לילד. זה לא ריאלי, גם בית המשפט לא יאשר. תשתמשו במחשבון המזונות באתר כדי לראות מה סביר לפי הכנסות שני הצדדים.
• סחיטה רגשית של הילדים. אל תגידו לילדים דברים רעים על אבא. הם אוהבים אותו, וזה יחזור אליכן. אם קשה לכן להחזיק את זה בפנים, דברו עם חברה, לא עם הילד.
• לחץ לחתום מהר. אל תחתמו על הסכם שלא קראתן בעיון. אל תחתמו בבית משפט תחת לחץ. קחו לילה לחשוב, קחו יעוץ נוסף, וחזרו רק כשאתן שלמות.

איך מגיעים להסכם, שלב אחר שלב

1. מדברות עם בן הזוג. לפני עורכי דין, לפני גישור. פשוט לשבת ולדבר. גם אם קשה. גם אם כועסות. שיחה ראשונה על "אנחנו נגמור את זה בהסכם, נכון?" חוסכת חודשים.
2. מגדירות עקרונות. משמורת (משותפת? עיקרית?), רכוש (איך מחלקים את הבית והחסכונות?), מזונות (כמה, על-ידי מי, על מה). לא נכנסות עדיין לפרטים.
3. נעזרות במגשר או מגשרת אחת ומשותפת. לא עורך דין לכל צד. מגשר יעזור לגבש עקרונות ולהעלות אותם על הכתב. עולה פחות, מהיר יותר.
4. מנסחות הסכם. יש טמפלייט מוכן באתר שאפשר למלא. אחרי המילוי, נעזרות בעורך דין אחד לבדיקה. לא צריכות שני עורכי דין.
5. מאשרות בבית המשפט או בבית הדין. ההסכם מוגש לאישור. בבית המשפט לרוב תוך שבועיים, בבית הדין הרבני מהיר יותר. אחרי האישור, ההסכם הוא פסק דין.

ומה לגבי הזמן שאחרי

הסכם טוב הוא לא הסוף, הוא ההתחלה של פרק חדש. השלב הבא הוא ליישם את ההסכם בפועל, לתאם עם האב את החגים והחופשים, ולבנות שגרה שעובדת לכולם.

כדאי לזכור: הסכם הוא מסמך חי. אם משהו לא עובד אחרי חצי שנה, שבו יחד ותשנו. אין צורך לרוץ שוב לבית משפט. הסכם ההורים הוא ההורים. אתן ההורה. אתן קובעות.

אישה שיוצאת מגירושין נורמטיביים היא אישה חופשית, עם ילדים בריאים, עם אב מעורב, עם זמן לעצמה, ועם משאבים לבנות חיים חדשים. זה לא חלום. אלפי משפחות עברו את זה. תבחרו בזה.