מה זו משמורת משותפת
משמורת משותפת היא השארת מלאכת גידול הילדים לשני ההורים בצורה שווה, תוך גידול הילדים בשני בתים במקביל. הילדים עוברים כמחצית מהימים בבית האב ומחצית בבית האם.
במקרים רבים מספיקה חלוקה לא מדויקת של 50/50, לדוגמה 6:8 (6 ימים מתוך שבועיים אצל האב, 8 אצל האם, או להפך). המבחן הוא לא היחס המתמטי המדויק, אלא קיומה של נוכחות מהותית ושוויונית של שני ההורים בחיי הילדים.
3 דוגמאות לחלוקה: איך זה נראה בפועל
להלן 3 תבניות נפוצות. בכל אחת, כחול = אצל האב, חום = אצל האם.
האב מקבל את הילדים בימי קבע + סוף שבוע אחד כל שבועיים. סך הכל: 6 ימים אצל האב מתוך 14.
מתאים כשהאב עובד במשרה מלאה ובכל זאת רוצה נוכחות משמעותית.
כל יום עובר להורה אחר. החזרה מתבצעת בבוקר ממוסדות החינוך (גן/בי"ס). חלוקה שווה לחלוטין על פני 14 יום.
מתאים כשההורים גרים קרוב ושני הילדים יכולים להגיע לאותה מסגרת חינוך בכל יום.
האב מקבל את הילדים סוף שבוע אחד כל שבועיים + יום אחד באמצע השבוע (לרוב ללא לינה). זוהי הסדרת הראייה הנפוצה ביותר בישראל, והיא אינה משמורת משותפת.
למה זה לא משמורת משותפת: 3 ימים מתוך 14 (כ-20%) אצל האב. במצב הזה, האם נחשבת ל"משמורנית עיקרית", האב משלם מזונות מלאים, והקשר שלו עם הילדים נפגע משמעותית. זוהי הסדרת הראייה הסטנדרטית שבתי המשפט פוסקים אוטומטית כשלא נאבקים על משמורת משותפת.
נושא המשמורת הוא הוויכוח המרכזי בהליכי גירושין. השאלה הנשאלת: היכן ישהו הילדים, וכמה זמן ישהו אצל כל אחד מההורים. התשובה משפיעה על הכול, מזונות, רכוש, ויחסים עתידיים.
היתרונות של משמורת משותפת
- הילדים מקבלים את שני ההורים, חוויה הורית מלאה משני הצדדים, לא רק מאחד.
- שני ההורים נהנים מגידול הילדים, מצב טבעי, לא מוזר.
- הקטנה משמעותית של מזונות, כל הורה נושא ישירות בעלות הגידול בזמן השהות אצלו.
- חלוקה הוגנת של ההוצאות, חוגים, בתי ספר, ביגוד, חצי-חצי.
- פחות התערבות פקידות סעד, כשיש איזון מובנה, אין צורך ב"מפקחות" חיצוניות.
- פחות תמריץ למאבק משפטי, שני הצדדים שווים, אין מה לזכות בו.
המכשולים בפועל: למה זה לא פשוט
במציאות הישראלית, משמורת משותפת לא נופלת מהשמיים. היא דורשת מאבק, לעיתים ארוך וקשה, מול מערכת המשפט והרווחה.
הסיבה: נשים רבות אינן מעוניינות בוויתור על השליטה בגידול הילדים, וגם לא על הכסף שמגיע עם משמורת לא שוויונית. הן מתנגדות למשמורת המשותפת, וההתנגדות הזו מעודדת:
- תלונות שווא נגד גברים, כדי לסמן אותו כ"מסוכן" ולפסול את האפשרות למשמורת משותפת
- ניכור הורי, לטעון ש"האב אלים" ולהרחיק ממנו את הילדים
- עיכוב משפטי, הליכים שמתמשכים שנים כדי לקבע מצב של אם משמורנית
בתי המשפט למשפחה כבר מאפשרים משמורת משותפת גם כאשר נשים מתנגדות, ויש שיפור. אבל אב שהגיע לבית המשפט ובמיוחד לרווחה כ"אלים" (מספיקה תלונת שווא), יאבד את ילדיו. בתחילה זמנית, ובהמשך גם לגמרי אם האם תרצה בכך והשופטת אינה נורמטיבית.
ניכור הורי מלא מתחיל לרוב בתלונות שווא נגד האב והרחקתו מילדיו על-ידי הרווחה.
בתי המשפט למשפחה מתנהלים בצורה מעוותת ומגדרית מאוד בנושאי הסדרי ראייה ומשמורת. הם מעודדים הכפשות הדדיות, כי ככל שמכפישים יותר, כך פקידות הסעד מקבלות יותר נשק להנציח את התערבותן בתיק, ולהישאר בחיי בני הזוג גם אחרי פסק הדין.
העמדות: שני הצדדים של המתרס
עמדת ארגוני הנשים
"הילדים נפגעים מגידול בשני בתים."
העמדה הרשמית, תוך התעלמות עקבית ממחקרים בינלאומיים שמצביעים על תוצאות חיוביות לילדים במשמורת משותפת.
עמדת ארגוני הגברים
"זכותו של כל אב לגדל את ילדיו."
העמדה הבסיסית, זכות הילד לקשר עם שני הוריו, וזכות שני ההורים למימוש האחריות ההורית באופן שווה.
הטיפ הקריטי: איך להציג את עצמכם מול פקידת סעד
בכל מפגש עם פקידת סעד, כפוי, מגעיל, מעצבן ככל שיהיה, יש לזכור שני משפטי מפתח:
- "אני אבא, וכאבא מגיע לי זמן הורות מקסימלי, מבלי שאני צריך להוכיח שאני ראוי לכך."
- "ברצוני לפתוח יומנים ופשוט לתאם חלוקה הולמת ומקסימלית של זמן הורות, בהתאם ליכולתנו, אילוצי העבודה, ולוח הזמנים של הילדים."
איך לנסח כתב תביעה למשמורת משותפת
הדרך הטובה ביותר להשיג משמורת משותפת היא לנסח כתב תביעה ענייני וניטראלי. ההוראה החשובה ביותר: אל תנדבו שום מידע שלא נדרש, ואל תכפישו את הצד השני.
פרטים שכן יש לכלול: נתונים דמוגרפיים בסיסיים, גילאים, עיסוקים, עיר מגורים, שנת נישואין, שמות הילדים, תאריכי לידה, והמוסד החינוכי שהילדים רשומים בו. זהו. מעבר לכך, לטעון את 12 הסעיפים שלהלן.
12 הסעיפים שמרכיבים את גוף הטיעון:
- התובע (האב) רואה את טובת הקטינים לא פחות טוב מהדרך בה הנתבעת רואה את טובת הקטינים.
- התובע אוהב את הקטינים לא פחות מהנתבעת.
- התובע מסוגל להעניק לקטינים אהבה, חום ותמיכה נפשית לא פחות מיכולתה של הנתבעת.
- התובע מסוגל להעניק לקטינים תנאים פיזיים וחומריים וטיפול יומיומי מסור לא פחות מיכולתה של הנתבעת.
- התובע מסור וקשוב לצורכי הילדים לא פחות ממסירותה ויכולתה של הנתבעת להקשיב לצורכי הילדים.
- התובע מסוגל לקבל החלטות בשיתוף פעולה ובהתייעצות מלאה לא פחות מיכולתה של הנתבעת.
- התובע מסוגל להעניק לקטינים יציבות לא פחות ממסוגלותה של האישה.
- התובע מסוגל להקדיש משאבים לחינוכם המיטבי של הקטינים והתפתחותם השכלית, רגשית ומוסרית לא פחות מיכולתה של הנתבעת.
- התובע מוכן לשתף פעולה עם גורמים מטפלים ניטראליים ולקבל עצות מקצועיות, אם צריך, לא פחות ממוכנותה של הנתבעת.
- הקטינים קשורים לתובע לא פחות מהמידה בה הם קשורים לנתבעת.
- הקטינים אוהבים את האבא לא פחות מהמידה בה הם אוהבים את האימא.
- לקטינים לא ייגרם כל נזק ממשמורת משותפת, להיפך, הקטינים יצאו נשכרים כתוצאה מאהבת הורים כפולה, הן של האבא והן של האימא, לאורך השנים המכוננות בחייהם.
טיפ: כתב תביעה למשמורת משותפת אינו אמור, וגם לא צריך, להכיל פרטים מעבר לכך. הימנעו מהכפשות או מלשון הרע, אפילו כאשר יש לכם פה מלא לומר על בת הזוג שממררת לכם את החיים. רק כתב תביעה ניטראלי ינטרל את הדחף האינסטינקטיבי של הצד השני ללכלך עליכם בחזרה.
אל תפלו בפח, אל תהיו ביצ'יים בעצמכם, ואל תשלמו לעו"ד אלפי שקלים על מה שאתם יכולים לנסח בעצמכם. תבניות כתבי תביעה זמינות בחינם באתר.
פסיקת השופט סילמן: "התקשורת לא יכולה להיות תנאי"
השופט סילמן, בתמ"ש 17120/07 (אוגוסט 2010), התייחס לבעיה: איך אישה יכולה לשבש את האפשרות למשמורת משותפת פשוט על-ידי הצגה של "מערכת יחסים קלוקלת" בינה לבין האב?
השופט סילמן: תמ"ש 17120/07
"לא יעלה על הדעת ליתן במה לשאלת התקשורת (כתנאי בלעדיו אין), ובכך לעודד חוסר תקשורת בין הורים, על-ידי קביעה כי תנאי לקיומה של משמורת משותפת הנה התקשורת האופטימלית הבין-הורית."
"היעלה על הדעת כי צד אשר אינו חפץ במשמורת משותפת, יחבל בעצמו בתקשורת, יחטא בפגיעה בטובת הקטינים, ואף יזכה לפרס?"
"שאלת המשמורת לא נבחנת בתנאי האופטימום. שאלת המשמורת נבחנת דווקא כאשר הצדדים ניצים."
"הוכח כי טובת הבנות להיות במשמורת שני ההורים, המשותפת. סבור אני... כי עם תום ההליך, יתם המדון בין הצדדים, ודווקא המשמורת המשותפת היא שתסייע בבניית קשר הורי ראוי ביניהם."
פסיקת השופט יהורם שקד: ביטול חזקת הגיל הרך בפועל
בתמ"ש (תל אביב) 8309-06-11 (9 בפברואר 2012), השופט יהורם שקד ביטל בפועל את חזקת הגיל הרך במקרה ספציפי, ומתח ביקורת קשה על התנגדות האם להרחבת הסדרי ראייה ולינות אצל האב.
השופט יהורם שקד: תמ"ש 8309-06-11
"כבר בפתח הדברים מבקש אני להודיע כי אין בדעתי ליתן כל חשיבות לחזקת הגיל הרך... על בית המשפט לבחון אך ורק את טובתה של הילדה, ולא יעלה על הדעת כי בית המשפט ימסור משמורת לאם רק משום חזקת הגיל הרך."
"המצב המשפטי המשתקף מסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הדן בחזקת הגיל הרך ומעניק עדיפות לאם כמשמורנית, אינו משקף עוד את התיאוריות החברתיות והפסיכולוגיות העכשוויות."
"אינני מוצא כל פסול בלינה של הילדה אצל אביה. זוהי זכותו הטבעית של כל ילד לחוות הורות טובה ומעשירה עם שני הוריו... ברירת המחדל הינה לאפשר הורות נטולת הגבלות על מי מההורים, אלא אם כן מובאת ראיה כי פעילות כלשהי איננה לטובת הילדים."
"הגישה לפיה הורה ייאלץ להמציא 'תעודת יושר' בכדי לזכות בלינת ילדיו אצלו, מן הראוי שתיעקר מהשיח ההורי. כל ילד, באשר הוא ילד, זכאי ללון ולשהות עם שני הוריו ולהיות חלק מחוויה מעשירה זו."
הראיות המחקריות שהשופט שקד הסתמך עליהן
בפסק הדין הסתמך השופט שקד על מאמרו של ד"ר מוטי חיימי, "הסדרי מחייה של ילדים לאחר פרידה וגירושין: תובנות ממחקרים חדשים", וכן על מחקרים בינלאומיים שמצביעים על תוצאות חיוביות לילדים שלנים אצל האב:
- במשפחות שחוו פרידה ללא היסטוריה של אלימות, ילדים בגילאי 4-6 שלנו לילה אחד או יותר אצל אביהם, היתה להם הסתגלות פסיכולוגית וחברתית טובה יותר מילדים שלא לנו אצל אביהם.
- במשפחות בהן האב הוא המטפל העיקרי, לילדים היה קשר עז יותר לאבות מאשר לאמהות במשפחות בהן האם המטפלת העיקרית (Russell, 1999).
- גירושין הם הנסיבות העיקריות שגורמות לתחושת נטישה, וחסרון השפעת האב על התפתחות הילדים מביא לפגיעות נפשית לטווח ארוך (McLanahan & Teitler, 1999).
פסיקת השופטת חני שירה: מהפך מושגי
השופטת חני שירה הצטרפה למובילי הדרך החדשה. בתמ"ש 2902406 היא החליטה לוותר על המושגים "משמורת" ו"חזקה" כליל, ולעבור לדבר על "חלוקת אחריות הורית" בהתאם להמלצות ועדת שניט (2008-2011).
השופטת חני שירה: תמ"ש 2902406
"המשמורת נתפסת בעיני רבים כמתירה להורה המשמורן להדיר את ההורה האחר ולהרחיקו מהילד, ומצד שני כפטור של ההורה הלא-משמורן מאחריותו הטיפולית בילד."
"ההגדרה המשפטית של 'משמורת' או 'חזקה' איננה משמעותית, לא בכלל ולא כאן... החשיבות שביחסי הורים-ילדים איננה בהגדרה אלא בתוכן ובמימוש. הזמן בו שוהים הילדים עם כל אחד מההורים הוא משמעותי. מעורבותם של ההורים בחיי הילדים, נטילת אחריות, אחריות יומיומית אישית, כלכלית, והמקום הניתן להורה האחר ולמשפחה המורחבת, היא העיקר."
"מצאתי לנכון, לצאת מההגדרות המעצימות הורה אחד ומדירות את האחר, ולהביא לחלוקת האחריות ההורית בין ההורים, בתקווה להביא לסיום המאבק."
הורדות: פסקי דין וטפסים
פסקי דין מובילים בנושא משמורת משותפת, להורדה ולעיון:
לתבניות כתבי תביעה ובקשות מוכנות לשימוש (כולל בקשה למשמורת משותפת), היכנסו לדף תבניות בית משפט.
#משמורתמשותפת · #שוויוןבהורות · #חזקתהגילהרך · #אבותגרושים
זקוקים לליווי בתביעה למשמורת משותפת?
תמיכה בניסוח, ייעוץ במכשולים, ועזרה מקבילים שעברו את התהליך, בלי תשלום.